שמי ראם, אני בן 21 ומשרת ביחידה עורפית יוקרתית, בתפקיד חשוב ומעניין מאוד. אני מתכוון להמשיך ולהתקדם בתחום זה גם בעתיד.
ניגשתי לראיונות ליציאה לקצונה ולא הצלחתי לעבור (פעמיים) בגלל מחסור בתקנים (מתוך 10 יצא 1). אני חושב שיש בי הרבה תכונות שיכולות להתאים לזה ושאני אדם איכותי מאוד, וגם רבים אומרים לי שזה מתאים לי, ועם זאת, אני מרגיש גם שלפעמים צריך להיות "פוליטיקאי", בעל אסרטיביות גבוהה, לדעת מה אתה רוצה ולהיות מגובש עם עצמך ב-100%.
אני חושב שהצלחתי לשמור על דבר אחד - הייתי אני. כל הזמן. ועל כך, אני לא מתחרט. עם זאת, אני פוחד שלא אצליח להתקדם בחיים, שהפסדתי יכולות וניסיון בניהול אנשים וכוח אדם, שלא אצליח להתקבל למקום העבודה שאני רוצה כי לא הייתי קצין, או שגם אם אתקבל - אלו שהיו קצינים בצבא יתפסו את תפקידי הניהול. מעבר לזה, ששמעתי לא פעם, שקצין בצבא זה משהו שעושה רושם ויכול להכריע בין שני מועמדים בעלי נתונים זהים, כאשר אחד קצין והשני לא.
חוץ מזה, אני מסתכל על צמרת המדינה - רובם המכריע קצינים - ביבי, בנט, בוז'י, איילת שקד.. מנכ"לים של תאגידי ענק הם לרוב קצינים, אנשים בתפקידים ניהוליים הם קצינים..
אני מרגיש שהצבא פספס אותי, ובאמת יכולתי לנהל אנשים ואני חושב שכן יש לי את זה. אני מרגיש תסכול, תחושת החמצה, שפספסו אותי. יש לי מה לעשות עם זה? איך מתגברים על התחושה הזו? תודה ושבת שלום :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025