יש לי סוג של אובססיה לנושא של רצח.אני כל הזמן חושבת על העניין,כל הזמן עוסקת בעניין.אני חוקרת על רוצחים סדרתיים וסוג של מעריצה אותם,למרות שהם נתפסו וזה לא כל כך ראוי להערצה כי הם גמרו בכלא.יש לי סוג של תחביב להיכנס לסרטים אלימים,לפעמים גם לאתרי סאדו ולצלם את סרטון הרציחה בפלאפון עד שנוצר מין אוסף של כמה סרטונים.אני צופה בזה המון פעמים וזה מסעיר אותי.אני גם נוהגת לאסוף תמונות שמתמקדות בהבעות הפנים של הבן אדם בזמן חניקה,רצח או כל עינוי אחר.אני לא חשבתי לעשות דברים כאלה בעצמי כי אני אדם שומר חוק ושקול,אבל אני פשוט מגלה התלהבות ומשיכה לנושא.כאילו ברגע שאני צופה ברציחה זה עושה לי מין סדר בראש ותחושה נעימה.ברגע שאני רואה אנשים פצועים וכאלה או סתם סובלים ביומיום אני כאילו אומרת לעצמי שזה לא מספיק סבל ושוב עולות לי בראש תמונות של רצח אלים.זה נורמאלי הדבר הזה?למה אני כל כך נמשכת לרצח?הייתה לי טראומה בעבר אבל לא ראיתי אף אחד מת.אז איך אפשר להסביר את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025