שלום רב,
אנסה לקצר את סיפורי שהוא די ארוך ומורכב .אז לאחר שהימרתי בהימורים של טוטו תקופה די ארוכה הפסקתי בערך כבר כמעט שנה. אני מאוד גאה בזה שהפסקתי אבל משהו מציק לי ומרגיז אותי כאילו שאני לא לוקח אחריות מלאה על חיי כי אני לא הולך למכון גמילה ,זה התעורר לי בעיקר לאחר ששקראתי כתבה בYNET ששם היה רשום שזה לא מספיק שאתה מפסיק אלא צריך לגשת לטיפול. משהו בי לא מקבל את זה כי לא בא לי להיות במקום של מכון גמילה.רק אציין שבאותו תקופה שהימרתי הייתי בזוגיות ודבר זה לא מצא חן בעייני בת הזוג מה שהביא לי לתסכולים ועוד רצון להמר.אפילו יכול להיות שרציתי לסיים את הקשר בזמנו כדי שאוכל לעשות כרצוני בלי החשש שאצטרך לשתף אותה ואולי כתוצאה מכך גם סיימתי את הקשר. שהייתי אצל הפסיכיאטר אז הוא המליץ ללכת למכון גמילה איך לא רציתי לשמוע על זה אמרתי לו שאני יכול להפסיק בעצמי והוא שאני לא יכול, וכל פעם לפני שבאתי להמר נזכרתי במה שהוא אמר ואמרתי לעצמי אוכיח לו שאני יכול להפסיק ולכן גם לא הימרתי באותו הרגע. כי גם לא רציתי להיות במצב שעכשיו אני חייב ללכת למכון גמילה.
בכל אופן ,לאחר מה שקראתי בYNET באותו הזמן משהו התעורר בי כעס כאילו למה אני צריך חייב ללשכת למכון גמילה.ראוי לציין שיש בעיה מאוד קשה בקבלת החלטות ( כתוצאה אני מאמין) בגלל שיש לי הרבה מחשבות בנושאים רבים אבל בנושא הספציפי שבו עולים לי ייצוגי דעות( של אנשים ,של החברה בה אנו חיים) בראש כאילו אני לא לוקח אחריות ואז אני מרגיש כעס כי לא עשיתי שום דבר לא בסדר והפסקתי כבר להמר.
כמו למשל אני שוטף כוס ורוצה כבר לסיים אותה אבל משהו בי אומר שאתה לא מתנהג נכון (כי אני מרגיש שאני בורח ולא לוקח אחריות על חיי) ובגלל זה אני לא שוטף אותה כמו שצריך ואז זה מעורר בי כעסים.ועולה לי מחשבה כמו " כולם צבועים" כאילו כולם עושים את זה מהר ( שוטפים את הכוס) ולמה אני צריך למשוך את הרבה זמן.
אז מה שאני בא לומר שבגלל שאני לא הולך למכון גמילה (כי יש מחשבה שמצופה ממני ללכת) ואני בעצם לא רוצה אז יש לי ההטרדות האלה .
רק לציין שהיום אני נמצא בטיפול ( לא מכון גמילה).
השאלה אם אני סתם מענה את עצמי או שבאמת אני לא לוקח אחריות.
אשמח לתגובות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות