אני חושבת מחשבות אובדניות, אין לי מושג מאיפה הן נובעות, החיים שלי טובים, יש לי 2 חברים הכי טובים, לימודים סבבה, משפחה סבבה, 8 שעות שינה ביום, מלא חברים... שום דבר לא רע בחיים שלי ואפילו כשאני בבית ספר אני אנרגטית ושמחה ומתנהגת כאילו אני חולה על עצמי ועל החיים שלי (ואני לא מתאמצת לשקר או משהו, זה בא לי בטבעיות ואני מאמינה בזה), אבל כאילו ברגע שאני לבד נהיות לי מחשבות אובד ניות ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. יש לי תכנית מדיוקת לגיל מבוגר יותר, להתנתק מכולם כדי שלאף אחד לא יכאב ולהרןג את עצמי. אני מרגישה כאילו זה מה שאני אמורה לעשות. אין לי תשוקה לחיים, אם הם טובים או רעים אליי. אם אני אבקש מאמא שלי עזרה מקצועית היא לא תסכים (מסיבות כלכליות, והיא לא מאמינה בפסיכולוגים. יצא לי להתחנן וזה כבר מביך מידי). אין לי מושג מה לעשות עם עצמי. (אין בי שום כוונה לפגוע בעצמי לפני)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות