היי חברים(:
שנות התבגרותי המוקדמות בערך גילאים 16-19 היו די עמוסים מבחינת חוויות. חוויתי אהבה ראשונה, פרידה ראשונה ונתקלתי בלא מעט טיפוסים שלא שכיח שבגילי הצעיר אתקל בהם- מבחינת השכלה, מקום בחיים, עיסוק וכד׳. ובאמת שלא מצטערת לשנייה.
גם לא בדיוק חשבתי שזה חריג, עד שסיפרתי את זה לחברה והיא אמרנ באנה מה שאת חווית בשנתיים לא אחווה גם כל שנות ה20 שלי.
אממה, בערך מאמצע השירות שלי בצהל אחרי הפרידה המשמעותית, אני פשוט לא מסוגלת לשחרר ולחיות כפי שהיה מצופה ממני: לא לדפוק חשבון לגברים, לצאת, להנות, וכן גם סקס לא מחייב.
אני מרגישה שאני הרבה יותר ממוקדת על מה שאני מחפשת כרגע ופשוט איבדתי כל עניין במשהו אחר.
לא אגיד שהמון גברים מתחילים איתי, כי אני מעט מרתיעה אך מי שכן מעז, פשוט לא מעניין.. ואני משתדלת לתת צאנסים הוגנים.
אני אומרת לעצמי, שחררי תהני מיחסי מין לא מחייבים, אך כשמגיעה לסיטואציה אני מתקפלת כי פשוט לא באלי ( ולא כי יש בעיה אלא כי פשוט אין חשק )
אני מרגישה שגילי הביולוגי לא תואם את איפה שאני כרגע נמצאת, אך הוא מונע ממני למצוא מה שאני מחפשת. איך אני מפצה היום על השנים האינטנסיביות שהיו לי ? איך אני לומדת לשחרר ולהנות מהרגע קלישאתי כפי שיהיה, כפי שמצופה מבנות גילי?
עזרתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025