אני לא יודעת מאיפה להתחיל, אנסה לספר בקצרה.
מכיתה א' עד ח' גדלתי עם "חברה", היא הייתה באה אלי הביתה ואני אליה לפעמים.
הכל התחיל שבכיתה ב' בערך היא נפלה בגללי וחצי מהפנים שלה היו דם. זה היה בגלל ששמתי רגל באמצע הדרך והיא לא שמה לב. היא האשימה אותי שעשיתי את זה בכוונה, וסיפרה את זה לאמא שלה ואמא שלה רבה עם אמא שלי.. זאת הייתה תקופה קשה. השלמנו אחרי תקופה או שרק אני חשבתי ככה, אני חושבת שהיא שומרת את השנאה והטינה אלי עד היום. אני לא רוצה להעריך ולספר מקרים שקרו כי זה יותר מידי.
בפעם האחרונה שראיתי אותה זה היה בכיתה ח' בבית הספר אחר שבמקרה ראיתי אותה שם.
אמא שלי הייתה הראשונה שראתה אותה, כשהיא באה לבית הספר.
אמא שלי אמרה לה שלום ואותה ילדה פשוט לא ענתה לה והלכה כאילו אמא שלי דיברה לאוויר.
מאוד נפגעתי כשאמא שלי סיפרה לי על התגובה שלה. וזה עוד יותר פוגע בי עכשיו..
אמא שלי נפטרה לפני שנתיים בערך ותמיד הזכרונות על הילדות שלי איתה חוזרות, ביחד עם המקרה של הילדה הזאת.
זה מרגיש לי שהיא העבירה את השנאה שלה גם על אמא שלי שלא עשתה לה שום דבר רע. שנתנה לה אוכל אחרי יום לימודים ארוך, שדאגה לה..
אני מבינה שהיא שונאת אותי שנאת מוות, אבל כשזה מגיע לאמא שלי זה יותר מידי .
אני צריכה עצה איך להפסיק את הכאב הזה כשאני נזכרת?
אין סיכוי שאוכל לדבר עם הילדה הזאת שוב.. וגם אם אצליח היא תמשיך לתעב אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות