שלום,
אני בת שירות,בת 18 וחצי,עברתי לפני שנה בערך פגיעה מינית ונוצלתי. לפני כחודש התחלתי לצאת עם בחור,אני מאוד רוצה זוגיות אמיתית,חשוב לי למצוא מישהו שיבין אותי ויכיל אותי וכמובן שגם אני אותו,יש לי מה לתת ותמיד אני נותנת הרבה יותר ממה שנותנים לי,עם זאת יש לי פוסט טראומה בגלל מה שקרה לי וחרדות ו OCD..עברתי כמה דברים בחיי ובחורים שיצאתי איתם לדייט אמרו שאני מתוסבכת ותיק לקחת אז אני מבינה שקשה להיות איתי בקשר,מאוד אמפתית,אני עושה שירות לאומי בגן חינוך מיוחד ומאוד אוהבת את העבודה.
בקיצור הבחור שאיתו אני יוצאת הוא עתודאי ולומד רוב השבוע אבל בסופי שבוע מתעצל להיפגש איתי ונפגש איתי פעם בשבוע לפחות כשהוא נמצא 3 ימים בבית ואני מבינה שיש לו שיעורים וצריך להיות עם משפחה וחברים ושיש לו עוד דברים מלבדי אבל מרגישה שהוא לא מעריך אותי בכלל,אמר שפתיחות חשובה לו וכשאני אומרת מה שאני מרגישה הוא מאשים אותי וכו ויש לי נטייה להגזים אבל כשאני משחררת בוא אומר לי את יבשה מידי וכל הזמן מבקש ממהי להשתנות ואני מנסה לעשות את זה,מנסה שיהיה לו יותר קל אבל הוא בקושי מדבר איתי ולא מתקשר וכל פעם כשאני מדברת איתו הוא נותן לי להרגיש שאני מפריעה לו.
הוא גם מאוד ציני ואני לפעמים גם אבל לפעמים רצינית והוא לא אוהב להיות רציהי אף פעם,יש לנו שיחות טובות כשאנחנו נפגשים ממש כיף לנו וביחד עם זאת אני מנסה הרבה דברים חדשעם איתו מבחינת מין ומבחינת לסמוך עליו וזה נורא לא פשוט לי בגלל מה שקרה לי וגם כי היה לי חבר שאהבתי והוא אמר שאוהב אותי ואז התחרט וזה נורא כאב,אני מאוד מפחדת להיפגע וששוב יישבר לי הלב,אני בוכה כבר שבועיים בלילות,נורא קשה לי ואני מנסה לשחרר אבל הוא לא כזה מתעניין הוא לא מעריך את מה שאני עושה למען הקשר....לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות