"בגיל 16 התחלתי לצאת עם בחור מקסים, עד גיל 19. הוא היה גדול ממני בשנתיים.
נפרדנו בגללי. אני עד היום אוכלת את עצמי על זה.
פגעתי בו מאוד.
היו לנו תקופות יפות, הוא מאוד מאוד אהב אותי, עד לרמה של אובססיה.
אני יודעת שלא הייתה לו כוונה רעה, הוא פשוט היה בחור, בחור מאוהב.
הוא תמיד דאג לי ותמיד היה שם בשבילי, בטוב וברע.
הוא עשה עבורי הכול.
אני מרגישה שיכולתי לסיים איתו את הקשר בצורה אחרת.
עברו 4 שנים ועדיין יש לי רגשות מצפון.
הוא כבר התקדם בחיים, התחיל לימודים, יש לו חברה, כבר שנתיים.
הוא לא נראה מאושר כמו שהיה איתי, זה משהו שקל לראות מ× �תמונות.
אני מאחלת לו שיהיה מאושר כי הוא באמת גבר טוב ולא פגשתי עוד כמותו.
אני מאחלת לעצמי שבעלי לעתיד יהיה בעל הרבה תכונות כמו שלו.
אני יודעת שליצור איתו קשר זה לא פיתרון, זה לא יתן לי שום דבר, יוציא אותי נואשת ובעיקר יחזיר אותנו אחורה. הוא במקום אחר בחיים.
מעניין אותי אם גם הוא חושב עליי לפעמים, האם הוא סלח לי.
יש לילות שקשה לי ואני בוכה לפעמים כשאני נזכרת בו ובמה שגרמתי לו.
למרות שעברו 4 שנים.
אני מרגישה שלעולם לא אמצא מישהו שיאהב אותי כמוהו, הוא בחור שאוהב בצורה טוטאלית ויתן הכול בשביל הבת זוג שלו.
אני יודעת שהוא לא מתאי× לי מבחינה מנטלית ושאנחנו מאוד שונים, אבל למרות הכול אני מתגעגעת אליו והוא חסר לי.
אני מרגישה שב4 שנים האלו לא הצלחתי להכיר מישהו שהשתווה אליו, אף אחד לא אהב אותי כמו שהוא אהב.
איך להתגבר על התחושות?
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026