אני וחבר שלי שנתיים ביחד, קשה בשנתיים האלה רגע שהןא רצה שניפרד לקחנו הפסקה וחזרנו.. פשוט טוב לי להיות איתו טוב לי לצחוק לדבר איתו לא חושבת שיש הרבה אנשים כאלה. הוא ילד טוב חכם ממש אדיש אבל זה האופי שלו. בתחילת הקשר כמו רוב הקשרים היה סבבה מלא רגש אהבה וכאלה. ואחרי איזה שנה הוא יותר הרגיש מובן מאליו מבחינת אהבה ולהיפגש והכל. אני לא יודעת מה ישלי אבל כשאני אוהבת מישהו לא משנה איזה ריב או מה יקרה אני תמיד יאהב אותו וארצה להיות איתו ואלחם עליו, אני ילדה ממש רגישה, אוהבת, ביישנית, חסרת ביטחון. הרגשתי כלכך טוב שיש לו אותו. הבעיה אצלנו זה היה יותר החוסר תיאום כלומר, אני רוצה להיפגש אחרי נגיד שעובר שבוע כי אני מתגעגעת.. וקורה שהוא בסדר ולא דחוף לו להיפגש ולפעמים גם לא בא לו ואז פשוט אני מרגישה שלא אכפת לו. ואז זה יוצר מצב שאני מתבאסת מזה. בסהכ הכל בסדר. הוא נפרד ממני כי הוא מעדיף להיות לבד וכי אני רוצה יותר והוא פחות.. בסהכ הוא כן אוהב אותי רק לא מספיק. ואני לא מבינה איך אפשר להיפרד פתאום.. מה גרמתי לזה איך זה קרה. אני לא רוצה שזה יגמר. עבר שבוע מהפרידה וכל פעם בא לי לרשום לו. וקשה לי. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025