שלום לכולם,
חלפה שנה וחצי מאז שחברתי לשעבר פגעה בי בצורה מאוד קשה. התמלאתי בהמון כעס, עצב ובעיקר הסתגרתי בתוך עצמי גם כי לא רציתי לפגוע במישהי כתוצאה מזה שאהיה איתה לא מתוך ביטחון מלא ובחירה ודאית וגם כי באיזשהו מקום לא השלמתי עוד עם העובדה שחברתי לשעבר עשתה מה שעשתה ושאולי קיים סיכוי קטן ביותר שעוד נחזור. אני פוחד שאם אנסה לצאת אחרות זה יהיה מתוך התפשרות ושאם פתאום זו הקודמת תרצה שנחזור אני אהיה עלול להסכים ולעזוב את מי שתבוא באופן חד צדדי.
מצד שני, הגעתי למצב שנמאס לי שאין לי את מי לשתף, שאין עם מי לצאת ולהנות עם ערך מוסף ובעיקר נמאס מהבדידות. הפחדים שציינתי למעלה הם אלה שמשתקים אותי. לא רוצה לפגוע באף אחת וגם לא רוצה להיפגע בעצמי שוב כי כפי שהבנתם, לוקח לי המון זמן להתאושש.
איך אני מצליח להתגבר על הפחדים האלה?
אני גם אחד שקשה לו לזייף הבעות פנים ורגשות ולכן כולם אמרו לי שבתקופה הזו של הפגיעה זה נראה כאילן רשום לי על המצח ״זהירות, לא להתקרב״ מצד אחד ומצד שני אומרים שיש לי המון מה להציע וחבל שאני מתחבא. לא שאני מאמין שיש כאלו שמחפשות אבל הייתי רוצה להסיר את ה״שלט״ הזה מהמצח. אשמח לעצתכם.
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות