כבר מעל 3 שנים שאני מאוד לא מרוצה מהמשקל שלי. ההרגשה התחילה כשהגיע גיל ההתבגרות בערך. הייתי אז ילדה רזה יחסית שהשמינה קצת ולא הייתה מרוצה מזה. בהתחלה הייתי אופטימית, הייתי אומרת לעצמי שעכשיו אני מתחילה לאכול טוב יותר, לעשות ספורט ולרזות. אמרתי את זה לעצמי שוב ושוב, היה לי מנוי לחדר כושר, אפילו הייתה תקופה שניסיתי לדבר עם חברה טובה שתעזור לי, חקרתי שעות באינטרנט, מחפשת סרטונים עם טיפים ועצות שעזרו לאחרים- כל זה לחינם.
מעולם לא דבקתי במטרה ותמיד ויתרתי לאחר כמה ימים או שעות. המקסימום שעשיתי היה לפני כמעט שנתיים שדבקתי באכילה נכונה ורשמתי מה אכלתי במשך שבועיים בערך, ואולי עוד איזו פעם שעשיתי ספורט כמעט שבועיים כל יום וזהו.
נמאס לי מזה כל כך והאמת שאיבדתי כל אמונה בעצמי. גם היום אני אומרת, רושמת, מקליטה את עצמי, ניסיתי לכתוב בלוג- הכל, אבל אני מרגישה איפשהו בפנים למרות כל שכנוע עצמי שלי שזה אבוד ואין לי סיכויי. ימים ספורים ואני תוכנת כרגיל.
מאז שאני "בדיאטה", 3 שנים, העלתי 8 קילו כמעט ולא גבהתי, שזה מספר מפתיע ביחס לכמויות הזבל שאני אוכלת, רק זבל. אני לא אוכלת פירות וירקות חוץ מתפוח ומעולם לא אכלתי. אני לא מסוגלת לכך ואני לא מאמינה שאיי פעם אוכל (באמת שגם אני וגם הוריי ניסינו המון, בנושא זה באמת שאין סיכויי).
נמאס לי מזה כל כך. נמאס לי לבכות שוב ושוב מול המראה. נמאס לי להסתכל על חברות רזות. נמאס לי לראות שהעלו תמונה שלי ואני נראית כמו פרה כשכולן שם רזות. נמאס לי ללכת לקניות ולצאת ממנו כמה דקות אחרי כשאני עוצרת את הדמעות אחרי שראיתי איך אני נראית בחדר ההלבשה. נמאס לי לחיות בפחד תמידי שאני אגדל ואראה כמו אמא שלי. נמאס לי להסתכל, פעם אחרי פעם על האסלה, להיות שנייה לפני דחיפת האצבעות לפה כשהפחד עוצר אותי. נמאס לי להיות שמנה ורק להשמין עוד ועוד. נמאס לי לוותר לעצמי. נמאס.
אני רוצה לרדת 10-12 קילו. הייתי שמחה עם תעזרו לי ותתנו לי רעיונות איך להמשיך ולא לוותר לעצמי, כי אני כבר לא יודעת איך לעשות את זה.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות