יש לי התלבטות שמלווה אותי הרבה זמן, בגיל 11 ראיתי תמונות של ארה"ב בפעם הראשונה ואמרתי לעצמי שם אני רוצה להיות. הכול גדול, אפשרי ולא כמו בארץ שלנו.
כרגע הנושא יותר בוער בי בגלל כמה סיבות.
הייתי ילד יחסית אהוב בחטיבה, ואיכשהו לקראת התיכון משהו השתנה. התחלתי להתרחק ולא לצאת יותר (היום אני יודע שזה בגלל חוסר ביטחון והערכה עצמית). ניסיתי לעבוד על עצמי ובאמת אני מרגיש שהביטחון עצמי שלי גבוה יותר מבעבר, אבל עדיין נותרתי לבד ופשוט קשה לי עם זה.. ניסיתי לתקן קשרים מהעבר אבל כלום לא צלח, כבר השלמתי עם העובדה שפה בארץ כנראה שככה הוא יהיה החיים שלי. הבעיה שזה משפיע עלי גם מבחינת זוגיות שאני מאוד רוצה, אין לי איך להכיר באורח חיים הזה.
כיום אני מנסה להשלים בגרויות ולהתקבל לאוניברסיטה, אבל אני לא יודע אם אני רוצה להמשיך ככה עוד 4 שנים, אני אהיה כבר בן 28 ואני מרגיש שפשוט לא עשיתי כלום כל החיים! והדבר הזה משפיע לי על כל החיים, אני לא יוצר חברויות חדשות בגלל שלכולם כבר יש קבוצה ורק לי לא, ולא בא לי שירחמו עלי.
בא לי פשוט להנות ואני יודע שפה בארץ אני לא אוכל לעשות זאת, מה שגם אני לא מתחבר למנטליות הישראלים כל כך. כל יום שאני קם אני פשוט מבואס שלא לדבר על הסופ"שים...
באיזשהו מקום אני מרגיש כשאני אגיע לשם, אני אוכל להסתגל ולהיות מי שאני באמת ולא עצור. בחודש האחרון כל מה שאני חושב עליו זה רק לעזוב הכול ולנסוע, גם לצבור חוויות וגם לעבוד ומי יודע אולי להשתקע שם, כבר איבדתי חשק בחיים ובפרט ללימודים.
אני שוקל לפחות לנסות כמה חודשים, לדעתי עדיף לנסות ולדעת שזה לא זה מאשר לא לנסות בכלל ולהתבאס כל החיים כי אם לא עכשיו אז מתי?
מה אתם אומרים? האם ללכת בעקבות החלום או להמשיך בשגרת חיים הזאת שאני מבואס מהחיים אבל לעשות את התואר...?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025