אני כרגע בלימודים באוניברסיטה, והייתי בתיכון בטקס יום הזיכרון.
ראיתי את כל החברים שלי מהתיכון את כל הידידות שלי ופשוט נזכרתי באיזו תקופה מדהימה זאת הייתה וכמה היה לי כיף.
היו לי המון ידידות טובות שהייתי מדבר איתן פשוט על הכל 247, ואחרי התיכון הקשר נותק איתן ועד עכשיו אין לי ידידות כמו שהיו לי פעם.
גם מבחינת חברים בתיכון היו לי הרבה יותר והייתי מדבר עם הרבה יותר אנשים ולאט לאט המעגל החברתי קטן.
מה שקרה זה שחזרתי מהטקס מבואס, ראיתי את כל האנשים שהייתי איתם פעם בקשר כזה טוב ושעכשיו אנחנו רק אומרים שלום אחד לשני, ראיתי את התיכון שממש אהבתי אותו והיה לי פשוט מדהים בו, וזה סוג של נתן לי נוסטלגיה שמחה כזאת אבל מצד שני מאד ביאס אותי שאני לא נמצא שם ושזה כבר לא חלק מהשגרה שלי.
אני מאד מתגעגע לתקופה הזאת, היה לי ממש טובה בה מכל בחינה במיוחד חברתית.
יש לי חברים עכשיו אבל עדיין בתיכון הכל היה שונה היינו מדברים יותר מבלים יותר והכל.
בנוסף בתיכון היו לי המון ידידות שהיו כמו אחיות שלי, ועכשיו אנחנו רק אומרים שלום אחד לשני ומאד קשה לי לראות בן אדם שהיה ממש קרוב אליי כבר מרוחק ממני.
רציתי פשוט לשתף כאן מה שעובר עליי מהבחינה הזאתי, לשמוע חוות דעות הצעות וכו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות