אהלן חברים.
עברתי בגיל קטן טראומה שפגעה לי בדיבור.
מאז חוויתי תקופות שהייתי רק עם עצמי ולא נוטה לשתף אף אחד כולל המשפחה שלי.
עברתי ירידות בבית ספר,בריחות משיעורים וחוסר התאקלמות בבית ספר ולכל מקום חדש שאני נמצא בו,עם הזמן למדתי ״להחליק״ אז גם שצוחקים אני מחליק וממשיך עם החיים למרות שאני נפגע,כתוצאה מזה גם יצאתי מהצבא על אי התאמה.
בבית עם אבא יש נתק מוחלט אני והוא לא חברים טובים בכלל,ושני ההורים לא עובדים ואני עוזר המון לאחים שלי הקטנים,כמעט כל המשכורת הולכת על הבית.
אני בן 23 רציתי להתחיל לימודים מזמן אבל כתוצאה מהנתינה המוגזמת שלי לבית ובלי חשיבה על עצמי אני עדיין בעבודה,עובד קשה כל יום והמון שעות בנוזך למחלת הפרקים שלי.
נחזור לדיבור,היה לי 4 קשרים שאת כולם אני חתכתי כתוצאה מפחד וביטחון עצמי נמוך,יש לי חזות של גבר ואני גם נראה טוב,בנות בלי סוף(בלי להשוויץ) אבל הביטחון נמוך מאוד,מתמחק מלדבר בכל מיני מקומות ולא רואה את עצמי ממשיך זוגיות כי בזוגיות גבר צריך לדבר ולעשות ואני רק מתמחק,בנוסף לזה שהייתי מצפה שהבחורה ״תלחם״ עליי ותוציא אותי מהמצב שאני נמצא בו אבל אני כנראה יותר מידי מצפה לשווא.
הגעתי למצב בחיים שהבנתי שאין טעם להכנס לזוגיות אם אתה מרגיש אפס עם עצמך.
אני רציתי לדעת אם אנשים מסכימים איתי שצריך להכנס לזוגיות עם בטחון עצמי ובלי צרות ולא להפיל את כל הנטל על בת הזוג?
וסתם לפרוק בכללי.
מקווה שיהיה טוב בסופו של דבר.
נ.ב השיר מדבר על זה שלמדתי לחיות עם עצמי בסופו של דבר למרות שעדיין קשה לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025