כן
אני נמצא בזוגיות עם בחורה בת 22 כבר למעלה משנה. אני נחשב לאחד מאלה ש"התפתחו מאוחר", ולצערי אני יכול לומר שמדובר בזוגיות הראשונה שלי למעט דייטים בודדים פה ושם (אני בן 30, ואני מתבייש להודות שמדי פעם שמתי 200 שקל או 80 יורו אם הייתי בחו"ל). חצי השנה הראשונה של הזוגיות היתה נפלאה, בין אם מדובר ביחסי מין, בילויים, וחברים - נקשרתי לחברים שלה והיא לשלי, בקיצור, ממש כיף.. אלא שאז חלה תפנית, ומבחורה כיפית וזורמת התחילו אצלה התפרצויות זעם והטחת עלבונות שלא הכרתי. בהתחלה זה היה יחסית נדיר, אבל בהמשך זה התגבר ואף הגיע לשיימינג אל מול חברים שלי לפעמים, על כל מיני טעויות שעשיתי או סתם על מוזרויות שלי, ואף לעתים הוויכוחים גלשו לאלימות, שבהתחלה לא פירשתי כהרסנית במיוחד (מכות על הכתף בעיקר) ושוב המצאתי בשבילה תירוצים שהכל יעבור.. עד שלפני יומיים, בויכוח ששוב יצא משליטה, בעוד אני מנסה להדוף אותה, ספגתי ברכיה במפשעה.. בשניה הזאת הפסקנו פתאום לריב, ופשוט הסתכלנו אחד על השניה.. לאחר כמה דקות, כשהתאוששתי, פשוט קמתי ועזבתי את הבית של ההורים שלה לדירה שלי, ומאז ניתקתי איתה קשר, על אף אינספור הודעות והתנצלויות שהיא שולחת לי בוואטספ.
בהתחלה הייתי בטוח שאין סיכוי שאחזור אליה, אבל שוב מתחילים אצלי ספקות - האם אני אצליח למצוא מישהו אחרת, אולי זה היה חד פעמי.. הראש אומר "לא" והלב אומר "אולי"... בקיצור מצב חרא.
האם מישהו/מישהי אי פעם סלח לבן או בת הזוג על התנהגות כזאת?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025