שמירת נגיעה, נהוגה בקרב זוגות דתיים לפני נישואין.
הטיעונים של תומכי שמירת הנגיעה הם:
אהבה אמיתית אינה תלויה בשום דבר חומרי ומגע הוא דבר פיזי(חומרי). אהבה היא רגש ולכן כדי לבחון אם הוא קיים באמת צריך לנקות את הסביבה מהסחות חומריות כמו מגע.
מה גם, שהיעדר המגע בין בני הזוג מעצים את המשיכה ואת הרצון להיות קרובים עוד יותר, כך שהחוויה הפיזית הראשונה(המגע הראשון) נהיית תחושה עצומה.
אני חושב ששמירת נגיעה מזיקה לקשר.
לדעתי, אהבה מתבטאת (בין היתר) ברצון שלנו להיות קרובים פיזית! למי שאנחנו אוהבים. שמירת נגיעה מובילה אנשים לחיי אומללות, צער וסבל רב. הבנאדם מאוהב, מרגיש רגשות עזים לבחורה, מרגיש שהנשמות שלהם הם אחד, מרגיש שהיא חלק ממנו והוא חלק ממנה אבל לא יכול לגעת בה, להרגיש אותה, את החום שלה, להתקרב אליה... ולמה? כי אז הוא "נופל לייצר הרע". מסתבר שלהיות קרוב למי שאתה אוהב ולתת ביטוי לקרבה הנפשית רגשית זה "ייצר רע". שמירת נגיעה מונעת את החיבור הטבעי הפיזי בין בני זוג שנמשכים זה לזו. מגע מעצים פי כמה את החיבור הרגשי, ואני לא מדבר על יחסי מין, אלא על חיבוק, נשיקה ומגע. קשה עד בלתי אפשרי לנהל זוגיות אמיתית בלי מגע, כי המגע מאיר ומעצים אותה. לא סתם יש זוגות דתיים רבים שלפני החתונה "נופלים" לנשיקה/מגע/חיבוק. למה זה קורה? כי זה טבעי, זה סימן שהאהבה חזקה מהם. הניסיון להילחם באהבה רק ממרר את החיים של שני בני הזוג.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות