מתעורר בשש בבוקר...שוב חמש שעות שינה,עיניים אדומות,יובש בפה...נזכר בשברירים מהסיוט שהתעוררת ממנו,מנסה להסדיר את הנשימה. אתה לבד בדירה,אבא שלך עשה לך טובה והשאיר אותה בשבילך,בזמן שהוא חוגג עם המשפחה החדשה שלו,עם אמא לא דיברת כבר שנים..."אתה מעמסה כלכלית,הוא שתשלם או שתעוף מפה",החיים שלך הם שקר אחד גדול...אתה לא כזה יפה,לא כזה חכם,בלי כישורים חברתיים,אפילו אמא שלך לא אוהבת אותך. נכנס למקלחת...מביט בגופך העירום,ונזכר שלא נגעת בבחורה כבר שנה,מאז אותה אחת,היא עזבה אותך בלי לומר מילה,מריץ זכרונות מאז,מנסה לפענח,אני לא גברי מספיק? לא אסרטיבי? לא מעניין? איך נתת לאשה לעשות לך את זה? לעולם לא להיקשר,לעולם לא להתאהב. זה לא שלא ניסית,אבל כמה דחיות אפשר לקבל...רואה מישהי ברכבת,פנים חלקות וצחורות,שיער חלק ובהיר,רגליים ארוכות ועדינות,עיניים כחולות כמו הים,חיוך מתוק-נהפך למבט עצבני שמופנה הצדה ברגע שהיא קולטת אותי.
עבודה משעממת במפעל,אותם פרצופים,אותן פעולות...המוח מתנוון. חוזר הביתה,לסשן של משחקי מחשב,כמה כבר אפשר לשחק? חצי שעה? הדבר היחיד שמרגש אותי הוא האימונים,לפחות אני מתקדם במישור הפיזי,בונה את הגוף שלי,הכאב הוא החיבור היחיד לעולם החיצון. מתחיל ללמוד בקרוב,כנראה שאכשל,בחרתי מקצוע שייתן לי מקצוע מכניס בעתיד,כי אין ברירה אחרת...אני לכוד,רוצה לברוח,מבין שאין לאן...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות