אני לוקח את החיים בקלילות מטרידה. אני אחוזר קצת אחורה, גדלתי בתור ילד שמנמן מבודד חברתית. כבר מגיל צעיר מצאתי את עצמי מסתובב הרבה עם בחור מחויך עם שפם קראו לו פרינגלס אם זכרוני אינו מטעני. הייתי עובר במסדרנות התיכון קולט בנים ובנות שולחים ידיים אחד לשני אבל אני בשלי יש לי את הפרינגלס שלי. קראו לי שמן - תקנתי אותם ל-"שמנמן*". קראו לי בתול - תקנתי אותם ל-"שבלול* ( שומר בולבול ). העלבונות נכנסו ללב, אבל המשכתי לחיות את החיים. לא אשמתם ילדים רעבים לחולשה של אחרים, כמו שקשת רעבה לרייטינג, אייל גולן לקטינות ונתניהו לסבונים ונרות ריחניים. המשכתי לחיות. הלב שלי ספג לתוכו כאב, צער ואומללות. אז הפסקתי לקחת דברים ללב, לקחתי אותם בקלילות. זה בא לידי ביטוי שאני לא נפגע כמעט מכלום.. לוקחת את החיים בהומור ציני וחיוכים צבועים. התגייסתי תרמתי את חלקי, השתחררתי. השתנתי מאוד חיצונית אבל הדרך שאני בוחר לחיות מעציבה אותי. אני נוהג בצורה מסוכנת, אוהב את הסיכון. לא מתכוון ללמוד. מעשן דברים. אין לי ערך לכסף, תמיד נותן לכולם. אין לי שאיפות להקים משפחה. זה כאילו אני קם בבוקר, אומר לעצמי "מה עכשיו?" וממשיך את החיים בשביל ברור ומסומן היטב שמוביל ללולאה וחבל. זה מצחיק אותי, הרגשתי משמעות גדולה בצבא לנוכח התפקיד שלי.. קיבלתי הערצה שאני לא יכול לתאר, אבל הפרק הזה נגמר.. אני התחלתי את החיים שלי, אבל מרגיש לי כאילו אני הולך על הליכון מתי שכולם סביבי הולכים על שבילים. הייתי שמח לעצות לחזור למוטב, לחזור לחיות את החיים.
אשמח גם לדבר עם מישהוי לשיחות עמוקות על החיים בצורה יותר פרטית.
תודה רבה על הסבלנות שלכם לקרוא את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025