אני לא כאן לשאול אתכם שאלה למרות שיכול להיות שיפלטו לי כמה שאלות רטוריות . אשמח אם תקראו ותגיבו, למרות שזה ארוך..סתם רוצה לספר למישהו, לווא דווקא כדי לקבל עצה או פתרון, אולי בכלל אין כזה. אולי אני כאן כדי להתבכיין עכשיו באיזה אתר אנונימי כי בחורה בגילי כבר אמורה להיות בוגרת מספיק כדי לפתור את הבעיות שלה לבד ובטח שלא להתבכיין על הסבל בחיים.. מרגישה עכשיו כמו תמיד. שאין לי זכות להתלונן. אבל עכשיו אני רוצה להרגיש שיש לי את הזכות להתלונן בלי שימנו בפני את כל מה שיש לי וכל מה שעלי להיות אסירת תודה עליו (המצב הכלכלי של משפחתי, התמיכה הרגשית שכביכול יש לי מהם ,האוכל במקרר , המדינה והתאריך הכל כך רחוק משנות ה30 של השואה וכ'ו) תמיד הייתי מאובחנת עם קשיים קוגנטיביים , הדחויה בבית הספר , כזו שרק לומדת ולומדת כי אין לה מישהו לצאת איתו לשום מקום, הביזארית שכל כך רוצה חברה בעוד החברה דוחה אותה כי היא קצת "מוזרה". הצלחתי להשיג מעט חברות אבל הן לא ממש חברות אמת..
אני מטופלת עכשיו אצל פסיכולוגית שרק גורמת לי כאב בשיתופים ובדיבורים על העבר ועל מה שצריך לעשות בעתיד וכל פרט ופרט בחיים שלי נחקר ונשמט משליטתי. כל החיים שלי מרגישה כשרונית ומיוחדת " בדרכה" , כפי שאמרו לי הרבה, אבל כזו שלא תגשים את הפוטנציאל שלה ולמה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025