גילו לה תמחלה בכבד לפני חודש וחצי זה ממש החמיר והיא לא הצליחה לשרוד.
אני מממש ממש ממש מתגעגעת אלייה, אני לא מפסיקה לבכות. גם בבוקר. גם בלילה. קשה לי נורא.
ועכשיו יש לי פחד שלא עוזב אותי,
אני מפחדת לאבד עוד אנשים שקרובים אליי.
נהייתי אובססיבית לגביהם, אני מבלה איתם בכל רגע פנוי ומנסה להספיק כמה שיותר למקרה שחלילה יקרה משו.
אני לא מצליחה להרגע.. לפעמים יש רגעים שאני לא מאמינה בחיים יותר.
תכלס גם ככה כולנו מתים בסופו של דבר..
למה להשאיר זכרונות שיכאבו כלכך?
אני מרגישה שאני הולכת להתפוצץ. פשוט קשה לי.
ולא רוצה לשתף אף אחד מהקרובים אליי.
הם בדוק יחשבו שאני צריכה טיפול פסיכיאטרי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות