היינו בקשר בין שנה וחצי לשנתיים. אז זו היית תקופה שחזרתי מטיול של ארבע חודשים ולפני חן היינו פרודים עוד שנתיים ככה. היינו חברי ילדות והיתאהבנו.. מ גיל 16 שלי והיא 15 היינו קרובים.. אפילו היית לי חברה ואני ניפרדתי ממנה בישבילה.. היינו חברים בסתר כזה ביחד הרבה.. אני הראשון שלה והיא גם שלי. בגיל 19 ניפרדנו מסיבות שלא השמתנו אבל אני בכל כזאת עדיין רציתי אבל חתכנו.. אחרי כמה שנים בגיל 22 היה ביננו שוב פעם קטע זה אז שהייתי בשרות צבאי.. אבל לא היינו ביחד.. אז הישתחררתי. עשתי עבודה מעודפת ואחרי שנתיים ככה 2015 טסתי לדרום אמריקה לארבע חודשים..)(עשיתי חיים משוגעים) חזרתי לארץ ואחרי כמה חודשים קרה שוב פעם קטע וחזרנו ליהיןת ביחד בהחלטה של שנינו שהיא רוצה אותי ולא מוותר.. ומאז ועד לפני חודש בערך אנחנו לא ביחד בהחלטה ששנינו למרות לחזרתי בי ורציתי היזדמנות כי הבנתי שאני גרמתי לכך לפחות ברוב אבל היא לא היסכימה היא רוצה להיות לבד כרגע כי היא כבר לא אוהבת אותי כמו פעם. והיה לה גם קצת נוח מי זה שלא היתקשרתי היא גם עובדת ולומדת עיצוב בחורה מכושרת ואני מבין אותה כי הייתי תמיד רוצה לשמוע אותה. מתקשר, תמיד אומר לה מה באה לך לעשות, ולא אני יוזם.. בקיצור לא אני זה שהציע מה לעשות או שלא יצאנו הרבה או שלא יצאתי איתה והחברות.. הייתי ישן כזה.. הייתי חוסך לה כאבי ראש כאילו לא יוצא עם חברים הרבה. רואה סרטים סדרות מעשן לפעמים. או אומר בוא נישב בשכונה וזה כבר ישן.תמיד העדפתי את האינטימיות הזאת איתה רוצה כבר להיתחתן איתה.. הייתי מאוהב בה שנים עדיין מאוהב.. בקיצור לא פינקתי אותה מספיק או נתתי לא נתתי לה ספייס כזה לא חופר ומתקשר הרבה או אומר לה מה מפריע לי. וכן הורדתי מעצמי למרות שהתחלתי לילמוד ועדיין יש לי זמן אלייה ולא אין כזה ממש ואם יש אז אנחנו לא מנצלים את זה כמו שצרים תמיד מתווכחים על מה נעשה מי יחליט מה בא לה לי..
בזמן הזה שהיינו לבד כל אחד, אני מת מגעגועים אני חושב עלייה חושב על הטעיות שלי ואני אומר שאני חייב היזדמנות אחרונה.. כמעט שחכתי בתקופות שלא היינו ביחד כן עברתי תקופות טובות וגם קשות.. נהנתי צחקתי בכיתי לבד. היתגעגעתי לבד אכלתי את הלב לבד.. כן היה לי קשה ליראות אותה בתקופות שלא היינו ביחד.. אבל תמיד הרגשתי שהיא אוהבת אותי וגם היא. וכן כל אחד הלך לדרכו אבל גם ניפגשנו והיה ניצוצות.. וכבר כמעט חצי מהחיים שלי שאני מכיר אותה ואוהב אותה ומת להיתחתן איתה כבר עשור שלם ואני עוד מעט בן 29.. ואני לא יכול לוותר אלייה אני מרגיש ריק בילעדייה אין לי מימי להיתרגש משיחה אני אוהב באהכל גם את העצבים שלה עליי פשוט אוהב אותה..היא מבחינתי משמיים. לא צדיקה אבל חיים שלמים..
אז מה אני עושה?
איך אני מקבל היזדמנות נוספת ?
איך אני מחזיר אותה אליי?
האם לנסות להחזיר אותה?
אני לא יכול לוותר אלייה האם היא תחזור?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות