היא בחורה ממש טובה ילדה שנתנה מעצמה הכל.. אותו דבר כלפיי רק לי הייתה בעיה שאנחנו רבים אני מקלל מתנהג לא יפה אפילו שובר דברים והמקרה שהכי זיעזע אותי זה שתפסתי אותה חזק.. ופה חציתי את הגבול שלי.. האומנם זה לא סטירה אבל מבחינתי זה ממש לעבור את הגבול גם זה שאני מקלל.. היא נשארה למרות שזה לא מובן מאליו.. והיא המשיכה אם התנהגות שממש הוציאה אותי מדעתי ואני המשכתי אם ההתנהגות שבגללה היא לא מעונינת לדבר איתי... נפרדנו לפני כמה חודשים וחזרנו.. היא חזרה אחרת יותר כוחנית יותר מתחשבנת על מה שעשתה לי משפטים כמו "תודה לאלהים שאני איתך בכלל" פחות התפשרות. ובאה בטענה שאני לא מבין אותה.. בזמן שבאמת לא הסכמתי איתה והיא לא הבינה אותי.. כלומר אף אחד לא מבין את השני.. אבל היא מוציאה את זה שרק אני אשם היא אומרת שיש מצבים שהיא צודקת 100 אחוז וזה רק אני ואני... ואני אומר בטנגו יש שתיים.. ושהיא עשתה ככה וככה ואני חרא ועוד ועוד ועוד.. וכן אחרי טעיות שעשיתי אחרי שאני מנסה להשתפר.. אין תירוץ להתנהגות הזאת ומגיעה לי לסבול.. אבל אני בנאדם שטועה.. אני רק רוצה ללמוד איתה או בלעדייה.. כי היא ממש מסננת ולא עונה למרות שאני אומר לה את אהבתי כלפייה... המוח אומר לא לחזור אלייה כי אולי באמת משהו בה מוציא אותי מדעתי אבל מצד שני הלב פועם חזק.. וגם אך נחזור זה יהיה בהרגשה שרק אני אשם ורק אני צריך להשתפר וזה פשוט לא ככה! אני יודע ואולי אני מדבק על זה בקלות מידי על הקללות שלי.. אבל זאת התנהגות גועלית ולא הייתי מסכים שהתנהגו ככה לבת שלי.. אז בבקשה תעזרו לי.. אני בחור צעיר שאוהב את החיים וחברותי וכן יש פחד שאולי לא יהיה שוב מה שהיה.. אבל זה לגיטימי.. והריבים האלה הוציאו אותי מהשלווה שלי ממש סחבו אותי כמה ימים במחשבה של מה עשיתי?? אבל יש פה שתיים! ואני תמיד יוצא אשם כי הסבלנות שלי מתפקעת למרות שכיווכול היא עשתה משהו לא בסדר.. והיא לא ידעה לקבל את זה שהיא לא בסדר... בבקשה עזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות