שלום חברים וחברות.
אני בחור בן 29 סטודנט בדרך להיות מהנדס.
קצת רקע לסוגייה:
לפני שנה וחצי יצאתי מקשר שנמשך כשנה וחצי ונגמר בגלל הרבה מריבות וכביכול חוסר התאמה שלנו.
נכנסו לי לא מעט נשים לחיים מאז הפרידה, אחת מהן (בחורה יפייפיה) אפילו הצליחה לפתוח אותי להתנהלות של קשר ממש.
החודשיים הראשונים של הפרידה הרגישו לי כמו הקלה(אחרי הכל, המריבות והשיחות אכן היו כבדות) אבל לאחר חודשיים נכנסתי לדיכאון או עצבות חזקה,והרגשתי געגועים כמו שהרבה שנים לא חוויתי.( הייתי רואה את העיניים שלה מולי כשהייתי עוצם עיניים...ממש ככה.)
התקופה האגרסיבית הזאת עברה, למעשה, שנה וחצי עברו עד היום. אני חושב שאני עדיין אוהב אותה.
אנחנו עדיין נפגשים, אחת לחודש בממוצע. אופי הפגישות מעורפל. אנחנו מבלים יחד(מטיילים, מנגנים,הולכים לשחות וכו) והיא מצד אחד מתייחסת אליי כידיד( פעם מישהי התחילה איתי מולה, פשוט הסתכלה עליי ואמרה שאני נראה טוב והאקסיט פשוט עודדה אותי לדבר איתה). מצד שני, אנחנו לפעמים עושים דברים(נשיקות ,נגיעות ואפילו סקס).
מתקרב לשאלה:
חשוב לי לציין שהיא לדעתי לסבית או קרובה לזה . כלומר הייתה עם נשים לפני ואחריי, צריכה ומוצאת נחמה רגשית אצל נשים( לא שופט וההיפך, נכנסתי איתה לקשר בידיעה הזאת והקשר איפשר גמישות בנושא).
בשורה התחתונה: אני מאוהב בה, אני חושב עליה כל יום. אני נמשך אליה כאילו היא האישה היחידה בכוכב הזה, יש לה גוף מושלם בשביחי (בא לי לפרט!) ועיניים של איילה.הפגישות בנינו פוצעות אותי אבל לא יותר מידי. אני לא מצליח לשכוח אותה אף על פי שאני לא בסערה הרגשית שהייתה בהתחלה, אני לא מצליח למצוא מישהי שמושכת אותי כמו שהיא מושכת. אני פוחד לדבר איתה על לחזור כי: 1יודע שהיא לא תרצה 2 חושש מיזה בעצמי.
מה דעתכם? תנו לי אסטרטגיה, עצה. איך עליי לפעול בשביל להקל על עצמי ו/או בשביל לקדם את עצמי ?
יש לי עוד הרבה מה לספר אבל נראה לי שמספיק.
תודה לעונים ולעונות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות