היי, ראשית אני מבקשת שלא תשפטו אותי, אני באמת שבורה וסך הכל רוצה מקום לפרוק בו ולקבל ייעוץ אמיתי.
לפני חודש וחצי האקס שלי נפרד ממני.. בדרך מזוויעה.. היו לו את הסיבות שלו, סיבות שאני חולקת עליהן כי באמת שכל כמה זמן בקשר הייתי דואגת שמשהו מפריע לו, ואם משהו היה מפריע לו בקשר היינו מתקנים את זה בנינו והכל היה מסתדר. אך עם זאת, הדרך שבה הוא עשה את זה שברה אותי למשך שבועיים של חוסר יציאה מהבית ובכי שיכול למלא את הכינרת.
חשבתי שזה מאחורי, המשכתי קצת הלאה מאז.. התחלתי עבודה חדשה ומהנה בשבילי, הכרתי אנשים..
בבושה גם אגיד שיש לי חבר מזה שבועיים, קטן ממני אבל בוגר מאוד ויודע מה הוא רוצה בחיים. אני מרגישה טוב איתו, הוא נותן לי ביטחון בקטע אחר.. אבל יש לי עדיין פלאשבקים מהאקס. היינו ביחד מעל לשנה וחצי, המשפחה שלו קיבלה אותי כבת בית שם.. וזה מרגיש לי כל כך חסר. אפילו החיבוק שלו שלא הרגשתי מזה חודש וחצי עדיין מרגיש כאילו זה היה אתמול.. נורא קשה לי לנהל מערכת יחסים כשיוצא שאני בוכה מדי פעם על האקס.. ובשבועיים האלו יצא לי לבכות פעם וחצי.
אני והאקס לא נחזור, אני גם לא רוצה שנחזור כי אני לא מוכנה לספוג יותר כאב ממנו. אני מרגישה שעברתי הלאה כי אני כבר לא חושבת עליו ביום יום, לא בודקת עם מי הוא הולך ולאן ומתי התחבר לאחרונה, אני לא אובססיבית כמו שהייתי בהתחלה.. ואני גם באמת מרגישה טוב בקשר החדש שלי. אבל קשה לי שזה לא אותו קשר טוב שהיה לי עם האקס. דברים משוגעים ומטופשים שהייתי עושה איתו כבר לא יכולים לקרות עם החבר הנוכחי.. דברים שאני עושה מתוך הרגל והחבר הקיים רואה בהם כדברים מוזרים.
אולי זה בגלל שהכל קרה מהר מדי? לדעתכם זה בסדר שהתחלתי מערכת יחסים חדשה אחרי פחות מחודש? אני מרגישה את הצורך להיות נאהבת אך מצד שני זה לא שהייתי קופצת על כל אחד, סך הכל ראיתי מישהו שמצא חן בעיני אז החלטתי לתת לזה צ'אנס. טעיתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות