אני וחבר שלי 3 שנים ביחד ואני אוהבת אותו יותר בכל יום שעובר,אני חושבת שהוא הדבר הכי מושלם בעולם,גם את החסרונות שלו אני אוהבת כי זה חלק ממנו אפילו שהוא חופר (וזה קורה הרבה)אני חושבת שזה חמוד כאילו אני ממש אוהבת אותו אהבת נפש וכשאנחנו לא מתראים כמה ימים אני ממש מתגעגעת שאני יכולה אפילו לבכות מגעגוע רק הבעיה שאני ממש לא מראה לו את זה כאילו בכלל לא. אני אומרת לכל החברות שלי,למשפחה,לכל מי שרק שואל כמה אני אוהבת אותו ואני יכולה לדבר עליו שעות אבל לו באופן אישי אני לא מסוגלת.
אני חושבת שאמרתי לו את המילים "אני אוהבת אותך" אולי פעמיים בכל ה3 שנים שאנחנו ביחד וגם זה היה בלהט הרגע. אני מתנהגת ממש הפוך מאיך שאני באמת מרגישה לפעמים אני רבה איתו על דברים קטנים שלא באמת מפריעים לי,כועסת עליו בלי סיבה אמיתית כשאנחנו באמצע שיחה רגועה והוא אומר שאני תמיד חייבת להפוך הכל למסובך אבל אני לא יכולה לשלוט בעצמי אני מתנהגת ככה אבל אני מרגישה בדיוק ההפך.הוא כמעט כל יום אומר לי כמה הוא אוהב אותי והוא מראה לי את זה אני גם מראה לו אבל במחוות קטנות כמו לקנות לו דברים שהוא אוהב,להרגיע אותו כשהוא עצבני אבל לבטא מילים מולו אני לא מסוגלת ואני מרגישה שזה כבר מפריע לו יותר מפעם כי הוא שואל אותי הרבה כמה אני אוהבת אותו ואם בכלל.
סליחה על החפירה אני רק רוצה לשאול למה אני מתנהגת ככה ואיך אפשר לשפר את עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות