היי כולם!
אני בת 19.
מעולם לא היה לי חבר, ויש לי המון ידידים, המון. אני מסוג הבחורות שהן נורא חברותיות ונורא קל להן ליצור קשרים קרובים. אני מתחברת לבנים והם הרבה פעמים רואים בי חברה טובה ומגיעים איתי לשיחות נפש, אך אף פעם בלי מטרה רומנטית. אנחנו יכולים לשבת שעות על כוס קפה בלילה ולדבר על הכל, פשוט לא לבנות קשר רומנטי סביב זה.
תמיד מצחיק אותי כשבנות מדברות על זה שאין להן ידידים שלא רוצים לשכב איתן, כי לי יש המון ואף אחד מהם מעולם לא ניסה להתחיל איתי או הראה רמזים שהוא מעוניין..
כל החברים הטובים שלי בזוגיות ארוכה, וכשהם נפרדים הם עוברים לזוגיות ארוכה חדשה. רק לי, למרות שאני מכירה המון אנשים, מעולם לא היה חבר.
זה קצת מבאס בתקופות כאלה, כמו החגים, שאני רק שומעת מחברות על הבילויים שלהן ושל בני זוגן, ואני... לבד.
אני מנסה להבין את זה, האם באמת יש בחורות כאלה, שבחורים תמיד יעדיפו להיות ידידים שלהן ולא לצאת איתן? אני הרי נראית סבבה, נחמדה, מוצלחת בתחומי העניין שלי, אין שום סיבה שאהיה פחות שווה מאחרות...
ולא אכפת לי להתחיל עם בחורים בעצמי, גם עשיתי זאת מספר פעמים.. פשוט שום דבר אף פעם לא מתפתח.
תמיד מייעצים לבנות במצבי לנסות להכיר אנשים חדשים, אבל באמת, יש לי מעגל חברים נורא רחב, אני כל הזמן פוגשת אנשים חדשים, זה פשוט אף פעם לא זה.
האם באמת אשאר לבד לנצח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות