היי, אני בזוגיות מעל ל3שנים , בשנה האחרונה נישאנו אחד לשניה, בעלי מאוד אוהב אותי ואני אותו
יש לנו בעיה שאנחנו שונים זו מזה
כל ריב/ויכוח שקורים לנו הוא לוקח את זה דרמטי מידיי ומגיב כמו תינוק
או שהוא שותק ולא מדבר בכלל, או שהוא פשוט נראה בדכאון וכל מה שתיכננו לעשות ביחד פשוט מבוטל
אני בדיוק ההפך אני טיפוס שגם אם קרה את הריב הכי גדול אני ישר יודעת להתעשט ולהבין שלא קרה כלום זה חלק מהחיים וישר לחזור לקדמותי
וכשהכל רגוע לנסות לדבר על זה ולהשתפר
אבל אצלו זה בדיוק ההפך..
לדוגמא היה לי בריתה של אחותי והזמינו אותנו כמובן.. וערב לפניי היה לנו ריב שקצת חצה גבולות כמו צעקות ודיבור לא יפה, אבל למרות הכל אני יודעת להתעשט ולחזור לקדמותי ולהבין שהכי חשוב שאנחנו אוהבים וביחד
והוא בדיוק ההפך מכל ריב הוא ניכנס לתחושת דאון ותסכול ולא מצליח לעשות כלום כלום הוא פשוט מבטל הכל מלבד הדברים שהוא מוכרח לעשותם כמו עבודה וכו׳ הוא טוען שהוא לא יכול עם התסכול הזה של הריב והוא ממש במשך כמה ימים מבואס
זה פשוט סיוט נגיד אם אנחנו מתכננים לצאת ורבנו לפניי הכל מבוטל.. וגם אם זה לא מבוטל הוא פשוט ניהיה אחר..חסר שמחה ועצוב
מה לעשות????
הוא טוען שזה ככה כי הוא כלכך אוהב אותי ורוצה שיהיה תמיד טוב וזה מבאס אותו שאנחנו רבים ריבים קיצוניים לפני אירועים שצריכים להיות משמחים
(הבעיה שגם אם זה ויכוח או ריב רגיל הוא ככה)!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות