פרידה קשה מה עושים? המכתב שכתבתי לה שהיא כנראה כבר לא תראה לעולם

עד שהיא הגיעה ונכנסה לליבי ולחיי עכשיו היא עוזבת ואני נשאר לבד עצוב ומשועמם, בלי אהבה, בלי חשק.
הוואצאפ שכל כך הציק מקודם שקט ואין בו חיים, אני לא מפסיק לבדוק את הוואצאפ מחכה להודעה מתמר שתגיד שהיא מצטערת ושהיא אוהבת אותי ומבינה אותי ושרק עבר עלינו משברון קטן ושזה יעבור...
אבל זה לא קורה תמר חזקה ממני בהרבה כנראה שהיא לא במצב שלי היא בטח כבר המשיכה הלאה בדרכה למצוא גבר שיעשה כל מה שהיא מצפה ממנו לעשות, כנראה זה מה שהיא רוצה, כנראה לא הייתי מספיק טוב :-( כל כך עצוב להיות לבד אין עם מי לדבר וגם כשיש עם מי לדבר אז אין חשק לדבר , החיוך לא אמיתי.
אני כבר לא זוכר מה לעשות עם הבדידות כשעצוב, הרבה זמן עבר מאז שהרגשתי כל כך בודד...
אני כל כך בודד שבא לי למות וגם אם אני ימות זה לא יזיז לאף אחד בטח לא לתמר שלי...בעצם היא כבר לא שלי אני צריך להתרגל למצב החדש.
כל כך הרבה טוב וכייף היה כשתמר היתה פה איתי התרגלתי אליה והיא הפכה להיות ממש חלק ממני ומחיי, חלק גדול מלבי שייך לה...
נכנסה לחיי כל כך בטבעייות שלא שמתי לב עד כמה היא מוסיפה טעם לחיי...
עכשיו היא איננה האור כבה , הבדידות חונקת ואפילו הדמעות לא מגיעות ולא רוצות לעזוב את העיניים ממש כמו האהבה שלא רוצה לצאת מהלב.
אוי אלוהים למה לעזאזל זה לא עבד, למה תמר לא יכולה להיות שלי, למה היא לא יכולה להיות מאושרת איתי, למה אני לא מצליח להבין אותה והיא לא מבינה אותי, למה איאפשר להשתנות ולקבל אחד את השניה, למה אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולהתחיל מחדש בלי לטעות בדרך כל כך הרבה...למה לעזאזל כל הבחורות שאהבתי רק פגעו בי ולא התאימו לי.
למה אני לא יכול לבחור את הבחורה שאני אוהב ולחיות איתה באושר ואהבה עד המוות...
איך מתחילים מחדש עכשיו כשהלב שבור לרסיסים והמוח מלא במחשבות וזיכרונות מתוקים....למה אני תמיד נשאר לבד עם לב שבור וחור בכיס...איזה עולם מחורבן עולם בו הרע גובר על הטוב.
בדיוק נזכר בטיול עם תמר לאיזור רוחמה בשנה שעברה היה כל כך קסום אותו יום זה היה פשוט מדהים מי היה מאמין שבגלל ריב מטופש היא תשכח את הכל.
האמת שגם אני אמור לשכוח אבל לא מסוגל רציתי פעם אחת שהיא תרדוף אחריי...וזה לא קורה היא מצליחה להדחיק בצורה מושלמת מצליחה לשבור אותי עד הסוף לא מוותרת האגו בשיאו מנצח את האהבה והרוע משתלט...אסור לי להשבר הפעם...פעם אחת אני חייב לעמוד על שלי והפעם המחיר כבד, כבד מאוד אני מאבד את היקר לי מכל את תמר אהובתי.
כבר עברו 47 שעות מאז הפעם האחרונה שדיברנו וזה נהיה קשה יותר מדקה לדקה. יש משפט שאומר if you love someone set him free (מקווה שכתבתי בלי שגיאות)

תמר ביקשה שאני ישחרר אותה...שחררתי אותה ואם היא אוהבת אותי היא תחזור... ואם היא לא חוזרת כנראה שטוב לה ככה בלעדיי, או במילים אחרות קצת קשות יותר היא פשוט לא אוהבת אותי.
ואם היא באמת לא אוהבת אותי אז הפרידה טובה לה וכנראה גם לי עם כמה שזה קשה ובלתי נתפס.

אז מה אני יספר לך תמר אהובתי את כנראה לא תראי את המכתב הזה...
אבל אני מרגיש צורך אדיר לדבר איתך אז אני כותב פה את מה שעובר עליי
מספר לך למרות שאת כבר לא מקשיבה לי ומתעלמת מלבי ורגשותיי.

אז ב47 שעות האחרונות לא מפסיק לחשוב עלייך על מה איתך... האם גם את חושבת עליי, ואם כן אז כמה..הרבה כמו שאני או פחות.
האם את גם נזכרת ברגעים יפים שלנו ביחד, האם את חושבת על הריב המטופש שבגללו נפרדנו ומצליחה להבין את הצד שלי כמו שאני מבין את שלך ומלא ברגשות חרטה.
קראתי את כל המכתבים שכתבנו אחד לשניה אתמול...הייתי כל כך עצוב שכאב לי הראש מאוד והייתי לא מרוכז עליתי ככה להופעה ועשיתי טעויות מול קהל ענק כולם ראו אותי מזייף על הגיטרה שפשוט מחוברת לי ללב ומבטאת את מה שאני מרגיש ואם הלב מזייף אז גם הגיטרה שלי.

היום עברתי על כל הקבצים ששלחנו אחד לשניה ושמתי הכל בתקייה נפרדת...מתגעגע המון! אלייך...
זה לקח שלוש שעות ואני רק בהתחלה עוד לא סיימתי...
זה מדהים איזה סיפור אהבה יש בנינו מלא עליות וירידות, דמעות ופצצה של רגשות, חיבוקים נשיקות סקס ורומנטיקה...אולי את לא רואה את זה עכשיו אבל עם הזמן אולי תביני מי הייתי בשבילך ומה את היית בשבילי...אהבה מתוקה כמו באגדות רק עם סוף רע. כמו במציאות בעצם...
קשה לי להגיד שזה נגמר כי בלבי האש דולקת בכל הכוח ובשיא העוצמה כמו זוג מנועים של f15 שחוצה את מהירות הקול ומזעזע את העולם ברעידת אדמה.

אני מסתכל על תמונות שלך ואני אומר dam! כמה שאת יפה אין סוף ליופי שלך את פשוט מושלמת. דבר אחד בטוח יפה כמוך כבר לא תהיה לי כי אין יפה ממך יא מעצבנת!

את בטח בחדרך עכשיו לבד חודשבת מה איתי ואם אני כותב לך כמו שהבטחת בפרידה הקודמת שלנו לא מזמן... או שהפעם זה לא הולך לקרות בגלל הקרירות שהציפה אותנו באותו יום שלישי בשעה 16:30. לפני בדיוק 48 שעות שזה יומיים שלמים בלעדייך וזה מרגיש כמו נצח!

אני זוכר מהמכתבים הקודמים שלי שאמרת שאני רק מדבר דיבורים וכותב יפה ובמעשים אני גרוע, אז זה מאוד מעליב ופוגע להגיד דבר כזה לבן אדם שאהב אותך / אוהב אותך יותר מכל דבר בעולמו ויותר מכל גבר שאי פעם אהב אותך/ יואהב אותך.
אי אפשר לאהוב יותר ממני ככה אני מרגיש ונתתי לך את כל כולי ומעל ומעבר לכל דימיון...עצוב לי שלא ראית את זה אולי עם הזמן תביני ואולי לא....בעצם מה זה משנה גם ככה כבר נפרדנו....