האמת שזה רגע של קושי. אני מרגישה שאני צריכה לפרוק, אני צריכה עצות. מקווה שחכמת ההמונים תוכל לעזור לי.
יש לי חבר כבר שנתיים ושמונה חודשים, הזוגיות שלנו מאוד טובה ובריאה. אני יודעת שזה האדם שאני רוצה לחיות איתו את חיי וגם הוא מרגיש כמוני, נושא של חתונה כבר מדובר הרבה זמן. אני בחורה דתייה (דתיה לאומית- לא חרדית) לכן חתונה בגיל צעיר זה לא דבר מופרך כל כך.
מצד שני, אנחנו לא נתארס השנה, כרגע הוא בישיבה ואני במדרשה, אנחנו נחכה לפחות עד סוף השנה.
אני כל כך אוהבות אותו שכל פרידה ממנו כואבת כל כך. אני מתגעגעת אליו כל הזמן. אין לי כוחות להמשיך להתגעגע אליו. זה כואב.
כשאנחנו בלימודים אנחנו מדברים רק לפני שבת. אנחנו מאמינים שיש חשיבות שכל אחד יבנה את עצמו, ילמד, יעמיק. בגלל שאנחנו הרבה זמן ביחד, אנחנו מאמינים שיש חשיבות "לנפרדות" השנה, שכל אחד יצמח באופן אינדיבידואלי.
אשמח אם למישהו יש רעיון איך להקל על הכאב, איך להתגעגע פחות. אין טעם שאנשים יכתבו לי למצוא דרכים להעסיק את עצמי בגלל שאני לומדת כל יום משמונה בבוקר עד אחת עשרה בלילה, אין לי צורך להעמיס על הלוז כי הוא כבר מלא.
האמת שבזמן הלימודים אני מסתדרת יותר, אבל בלילות או בהפסקות בעיקר בשבתות וחגים זה כואב כל כך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025