היי , אני לולה ( שם בדוי ) בת 18 .
מכיתה ז בערך אפעם לא אהבתי את הגוף שלי , אין לי בעיה בלהשים חולצות בטן , או מכנסיים קצרים .
אבל כשזה מגיע לזה שצריך ללכת לים סתם לדוגמה עם חברים אני יעדיף להמנע ולא ילך בכלל .
והכל בגלל סיבה אחת.
אין לי ביטחון עם הגוף שלי .
נתחיל מהקל אל הכבד :
יש לי ציצים שלא מתאימים למבנה גוף שלי .קטנים.
ויש לי כתם לידה בתחת . והוא מכוער.
אני לא יכולה להשיף תחתונים בים או בבריכה כי אני ממש מתפדחת מזה.
אמא שלי לא רוצה לקחת אותי להוריד אותו כי אין לנו כסף בשביל זה ...
אני כלכך מתוסכלת שלפני שבועיים שרפתי את עצמי עם המצית .
איפה שהכתם ,בתקווה שהוא יירד לי . אבל עכשיו הוא נהיה יותר כהה...
זה עושה לי דיכאון , והרגשה קשה שאי אפשר להסביר במילים .
בנוסף , מופעל עליי לחץ שלא תורם לי לדמוי הגוף שלי .
שזה חבר שלי .
הוא אמר לי משפט שהעליב אותי
"אני מרגיש שאני שוכב עם דתייה. "
(אתם יכולים לשער למה...כי אני לא חושפת כלכך את הגוף שלי זה תמיד סקס בחושך ואני לא מתפשטת ליידו)
מאז המשפט הזה נהייתי אובססיבית פי 5 בקשר לגוף שלי אני לא מפסיקה לחשוב על זה.
על כמנ שאני שונאת את עצמי ואפילו שוקלת להפרד ממנו .
בגלל הלחץ שהוא מפעיל עליי , מפחדת שהסקס לא יהיה טוב . עם החוסר ביטחון שלי ...
האם יש לי הפרעה נפשית ? או שזה מוצדק שמישהי בגלל כתם לידה תמנע מלהראות את התחת ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות