אני ובעלי (בני 38) בזוגיות של 16 שנה מתוכן 10 שנות נישואין ועם שני ילדים קטנים (6,3) שהובאו לעולם במאמצים מרובים של טיפולי פוריות. לפני כשמונה חודשים בעלי הודיע לי שהוא מרגיש שאינו אוהב אותי מספיק והנ"ל הולך ומתעצם והתחייב על כך שאין שום אישה אחרת בתמונה. לפני כחודשיים וחצי הוא עזב את הבית בעקבות דרישה שלי מאחר ולא יכולתי לסבול יותר את ההתעלמות ממני. החודשיים הנ"ל היו דיי קשים בעבורי ומבחינת הילדים עדיין לא אמרנו להם כלום מאחר ועבורם אנו מנסים לשמור על שגרת החיים כשהייתה כמובן עם תירוצים לסופי השבוע.... אתמול שוחחנו ביננו ובעלי ציין שהוא מעוניין לעבור לשלב הבא שהוא לפנות לעורך דין משותף ולהתחיל לסגור את העננינים מאחר ואינו מרגיש כלפיי כלום, ובחודשיים הנ"ל לא העסקתי את מחשבותיו כלל. וכשכתגובה הייתי מאוד קונקרטית הוא שאל אם אני חושבת שיש לנו עוד סיכוי והאם מטפל זוגי יעזור והוא רוצה שנתנהל במקביל בשני הערוצים. אני חייבת לציין שאיני מצליחה להבין אותו יותר, ממצב של סגידה מוחלטת אליי ובעוונותיי לא ידעתי להעריך זאת ולא לפרגן על המון תכונות שלו הוא הפך להיות מנוטרל רגשית. אני מאמינה שזה לא רק קשור אליי אלא לחיים בכלל למרות שעושה רושם שהוא מאוד מרוצה במקום שהוא נמצא בו. איני יודעת מה להחליט, יכול להיות שהעובדה שפתאום הוא הציע ייעוץ נובעת מכך שהוא רוצה לסמן V וזהו או שבאמת הוא אינו סגור על עצמו באופן סופי. מה לעשות.......? האם ניתן לקבל עצה? אני מאוד נואשת ומפחדת מכל נושא ההודעה לילדים התמימים והמקסימים שלנו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025