היי כולם , לצורך הסיפור קוראים לי קופידון (רק בלי החץ ) ,אני בן 25 ,גר במרכז ,סטודנט להנדסת בניין (נראה מעולה חח ),אני סובל מחרדה חברתית ...עכשיו בטח עולות השאלות :-)
חרדה חברתית זה בעצם פחד מאנשים ..זה בעצם חוסר ביטחון עצמי (כמו שיש לרובנו ) אבל קחו את החוסר הזה ותכפילו אותו ב100 זה מה שמרגיש חרד חברתית ,על הנייר יש לי את כל הנתונים ,אני עובד ,לומד,מחזיק אוטו יפה,רציני ,אחראי ,נראה מעולה ,והכי חשוב יש לי לב ענק ו..וכן אני יודע מה היא מערכת יחסים ,הייתי בלא מעט כאלה בעברי ..העניין שמשהו השתבש אצלי מאז שהחרדה הזאת הגיעה . כשאני הולך ברחוב /נכנס למקומות הומי אדם או כל מיני סיטואציות כאלה אני קולט את המבטים שזורקות לי הבחורות , הדבר היחידי שעובר לי בראש זה איך לא לאכזב את אותן נשים שכרגע מסתכלות עלי ..כלומר ,אני כל הזמן עסוק בלרצות אחרים וזה דפוס התנהגות שטמוע בי כבר.
בעבודה הרבה נשים פותחות איתי שיחה גם מעבר לענייני עבודה ואני קולט את הכוונה שלהן ,אבל 5 דק׳ בתוך השיחה ואני מחוסל ..הן כאילו מאבדות עניין לאחר התקשורת הבין אישית איתי ,ואני יודע למהההה פשוט לא יודע איך להתגבר על זה ..זה מאותה סיבה שאני עסוק בלרצות אותם תוך כדי השיחה ,שחלילה לא יתאכזבו מימני ,ואז מרוב שאני עסוק בלנתח את צורת המחשבה שלה כלפי כל דבר שאגיד אני מאבד ריכוז מהשיחה ואני נהיה כבר פחות מעניין עבורה ,אני מפחד לחייך שחלילה אולי היא לא תאהב את מבנה השיניים שלי ,מפחד ליצור קשר עין ממושך ,והחרדה הזאת פשוט דופקת אותי .....ואז אני נאלץ להתפשר על בחורות שאיך אומרים ..לא מהליגה שלי ,אלה שבדכ מתחילות איתי ולא משנה להן כמה אהיה מרוכז או לא כי אני אולי הגבר היחיד שממשיך איתן שיחה ונותן יחס .
מה אני לעזאזל עושה ?זה כבר מצב סטטי שנמשך 4 שנים בערך , ודיי אני כבר לא רוצה להתפשר כי פיתחתי לי חרדה מסויימת שהדרך להפתר מימנה היא אלוהים ישמור.
אציין שעם אנשים שאני מכיר ומרגיש בנוח אני פשוט אני ,בלי פחדים וחרדות ,ואם אותן בחורות היו נותנות לי להרגיש בנוח אחרי 2 -3 דיטיים הייתי פשוט מוריד תמסכה הזאת שבהתחלה פשוט לא אפשרי לי להפתר מימנה .
מה עושים במצב כזה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות