בשורה התחתונה אישתי היקרה חושבת שהיא לא נראית טוב בכלל. למרות שההפך הוא הנכון. לא חשוב כמה אני יאמר לה שהיא נראית מעולה שום דבר לא מחלחל אצלה לתודעה והיא תמיד מתנגדת לאימרות שלי בטענה שהיא לא רואה את זה אלא רואה דובה מול המראה כל הזמן. כל פעם שהולכים לקנות בגדים היא פוסלת אותם בטענה שלא נראים עליה יפים בכלל בגלל שהיא שמנה וגוף מכוער למרות ההפך הוא הנכון. בבוקר זה לפרק את כל הארון ולהתעצבן ואף להגיע לבכי שאין לה מה ללבוש והכל מכוער ושהכל נראה עליה רק כי היא שמנה וכו'. הייתי מגדיר את זה כמו התנהגות של בני הטיפש עשרה שהמראה החיצוני היה מאוד חשוב והיינו מבלים שעות מות המראה לסדר כל קוץ בשיער..ובאמת שאני מנסה לגרום לה להבין שהיא טועה שתקשיב קצת לסביבה שלה שמחמיאים לה כל הזמן על איך שהיא נראית. לפעמים אירוע משמח יכול להיות אסון בגלל השמלה פתאום קצרה מידי ורואים שיש לה רגליים לא יפות ושמנות ואז נהרס הערב. הייתי רב איתה על זה הרבה כואב לי לראות מישהי קרובה מאוד אלי שלא מודעת לעצמה. בעיני היא צריכה ללבוש צמוד אך היא מעדיפה רחב כי זה יותר נוח. אמרה לי כמה פעמים. צמוד לוחץ לי, אני חושב שזה פסיכולוגי אבל מי אני שאשפוט אותה מה לוחץ לה ומה לא...
ויש עוד הרבה דוגמאות כאלו. אני ממש אובד עצות בנושא הזה. אני איתה עשר שנים ומיותר לציין שאני נמשך אליה בטירוף מחבק מנשק מלטף כל הזמן אבל המצב הזה של המחשבה שהיא שמנה מטריף אותי. אם הייתי יכול לגרום לה להבין עד כמה היא טועה בקשר לגוף שלה החיים שלה יכלו להיות הרבה יותר נעימים ואף החיים המשפחתיים. (כמה פעמים טענתי בפניה שזה מה שהיא מלמדת את הילדה שלנו ויהיה מצב שגם היא תחשוב ככה כי זה מה שראתה בבית)
אם למישהו יש עצה בשבילי מה עוד ניתן לעשות בנושא אני פתוח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות