אהלן, אז אני וחברה שלי כבר שנה ביחד
אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני, מעולם לא היו לנו פרידות אבל כמו בכל קשר יש עליות ומורדות
אך דאגתי בעיקר שיהיו רק עליות בתקופה האחרונה, אם זה משנה עדיין לא שכבנו שנינו "בתולים" חחחחח, זה משום שהיא לא מרגישה מוכנה לזה עדיין
אבל חוץ מזה יש ביננו מיניות ופתיחות.
אני מאוד אוהב אותה ומאמין שהיא גם מאוד אוהבת אותי, אז בכל אופן היום היא התגייסה לי.
הבאתי לה איזו מתנה (מחזיק מפתחות בצורת לב עם תמונה שלנו- שמחה דווקא חח) בכל אופן הייתה תקופה שהייתי קצת בדיכאון מזה שהיא תתגייס לי אבל זה עבר לי וב 3 שבועות האחרונים בכלל לא חשבתי על זה
אתמול כשהייתי איתה לא הייתי מבואס כלל, לא ראיתי בזה כמשהו מיוחד כי גם ככה היו פעמים של שבוע לא נפגנשו או כשהיינו בחול או תקופת בגרויות וכו'
אבל לא יודע... היום כשראיתי אותה עולה לאוטובוס (כשבקושי הספקתי להפרד ממנה כי ישר קראו לה לעלות הספקתי ממש לתת איזו נשיקה חיבוק)
וכשראיתי אותה עולה לאוטובוס פתאום העיניים שלי התמלאו בדמעות... זה משהו שבחיים לא קרה לי, אני בדרך כלל טיפוס שאף פעם לא בוכה אני לא זוכר את עצמי גם ככה
ועכשיו היא התגייסה, הספקנו לדבר היום איזה 5 דקות בלחץ... זה היה בהודעות והיא גם אמרה לי שהספיקה להתחבר שם עם הרבה אנשים
מן הסתם שיש את החשש שהיא תכיר גבר אחר, סך הכל צבא מכירים מיליון אנשים אבל בכל זאת אני סומך עליה.
אבל לא יודע מה קרה לי היום... לא הפסקתי לחשוב עליה היום הרגיש לי היום כאילו נפרדנו, למרות שאני יודע שממש לא נפרדנו ואראה אותה שוב
(אין לה יציאות טובות בתפקיד) בדרך כלל יהיו לה שבת כן שבת לא, משהו בסגנון הזה
אני מתגייס עוד 3 שבועות, שגם שם היציאות לא מטורפות ומלחיץ אותי האפשרות שזהו נתרחק ולא נהיה יותר ביחד.
ובקיצור ולעניין
אני מרגיש כאילו ההתגייסות הזו זה פרידה והתפרקות הזוגיות... אני באמת אוהב אותה ולא יודע מה לעשות... אני יודע שיום שישי היא חוזרת ומן הסתם שאבוא לבקר אותה
אבל עד אז זה יאכל אותי
שתבינו שהיינו 5 חודשים בחופש בין בית ספר לבין צבא, דיברנו כל יום והמון ופתאום עכשיו זה ממש מוזר לי ושונה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות