כבר שנה אנחנו פרודים, כרגיל עדיין שואלת את עצמי למה, ואיך, כי מה לא עשיתי בשבילו. אבל ברור ככה זה בחיים לא כולם יראו את זה.
אנחנו עדיין נפגשים מתעדכנים ובעיקר סקס.
היו לי תקופות רעות ממש בפרידה אחרי כמה חודשים קצת חזרתי לעצמי, יצאתי עם חברות נהיו תקופות יותר טובות.
הצלחתי קצת להירגע מהעיניין הזה של אני לבד.
אבל עדיין מרגישה בדידות, יושבת בבית לא עושה כלום.
כרגע אין לי חשק לעבוד / להציע לחברות לצאת.
בבית בסתלבט בטלוויזיה רוב הזמן, גם ככה כלום לא מעניין אצלי אז מה ישלי כבר לספר/לעשות.
בלי קשר אני תמיד הייתי ילדת בית, אבל עדיין מרגישה בודדה.
בעיקר החודש חזר לי השלב ההתחלתי בפרידה, והאם הוא יחזור, אני מתחילה להתגעגע שוב. מה קרה לי, למה זה קורה לי.
מרוב הגעגוע אליו אני לא יכולה להגיד לו לא ואז לא לצאת איתו. כי הוא בצבא ורק בסופשים אני יכולה לראות אותו.
לא יודעת מה לעשות עם עצמי יותר, מרגישה שאין צורך בי בעולם הזה, לא חכמה ממש לא מדהימה ממש, אין אין אין תחביבים (תאמינו לי אין) ואם כן זה רק לצאת לחופשות.
כיאילו מה הטעם לשבת בבית ולהיות לבד כל היום, וגם לצאת אני לא הכי אוהבת.
אף אחד לא יודע עלי כלום על הסיפור הזה כי כולם חושבים שהתגברתי עליו והכל טוב, וככה אני רוצה שזה ישאר כי יחשבו עלי שאני סתם וזה ירגיש כזה מטומטם שלא התגברתי עליו, לא אוהבת להציק לאנשים בנושאים האלה בעיקר שזה לא נגמר הנושא הזה כבר חצי שנה לא יצא מילה על האקס.
אני פשוט חושבת שהייתי כלכך טובה אליו ואוהבת והרגשתי מושלמת ופחדתי לאבד אותו וזה קרה כבר מזמן.
למה הכל חוזר אלי, איך לצאת מזה??
למה קשה לי להסכים לפעמים לדברים נכונים אני פשוט מתרגלת למצב שאני נמצאת בו וזהו.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות