היי לכולם..
אני חיילת בת 19 ואף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים, פעם אחרונה שבאמת אהבתי מישהו זה היה בכיתה ג ולפני שנתיים חיבבתי מישהו אבל יותר מזה כלום..
עברתי הרבה בחיים שלי, גדלתי עם אמא חולת נפש (סכיזופרנית) גדלתי בבית לא יציב כי הייתה אלימות פיזית ומילולית מצדה וכל החיים שלי שמעתי ממנה שאני כלום, אפס, שרע לה בחיים בגללי, שאני מכוערת , שהיא לא אוהבת אותי ושאף אחד לא יוכל לאהוב אותי.. הזוגיות של ההורים שלי מן הסתם בעקבות המחלה שלה הייתה דוגמא גרועה למערכת יחסים (!!)
למרות כל זה יצאתי איכשהו חזקה מכל הסיטואציה הזאת ולא נתתי לעצמי לשקוע יותר מידי והצלחתי לגדל את עצמי ואת האחים הקטנים שלי ואני חושבת שכל מה שעברתי בחיים בסופו של דבר זה מה שהופך אותי להיות אני לטוב ולרע אבל אני מאמינה שבעיקר לטוב(תמיד מנסה להישאר בראש טוב ובאופטימיות למרות הכל)
אבל בכל זאת כן נשרטטתי נורא עמוק הביטחון שלי בעצמי נדפק ואני לא יכולה לסמוך על עצמי כמו שצריך וכל הזמן אני מרגישה שאני לא מספיק (לא מספיק טובה, יפה, מצליחה,מרצה וכו). יש סבבי הרבה אנשים שאוהבים אותי ואני אף פעם לא לבד ותמיד אומרים לי איזה בן אדם מיוחד אני ויפה ומצחיקה ואיך שאני נכנסת החדר מואר.. (סליחה שזה נשמע מתנשא אבל רק כדי שתבינו יותר) אבל עדיין , עדיין זה לא מספיק בשבילי ואני ככ רוצה מישהו.. אני רוצה לאהוב מישהו והוא אותי אבל קשה לי לסמוך ובעקבות כל מה שעברתי הביטחון העצמי שלי לא משהו (למרות שאני לא מראה את זה בדרך כלל) ואני ככ רוצה מישהו שהוא איתי באותו הראש ... אמאלה אני כותבת את זה בדמעות...
מה לעשות?! איך להתגבר על מה שהיה.. איך להתגבר על החרדות וה over thinking?? איך להכיר מישהו שמתאים לי ואותו ראש כמו שלי???
אני יודעת שזה ארוך אבל תודה.. :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות