אני פשוט מקרה אבוד. באמת שאין מילים אחרות לתאר את
המצב הזה. זה התחיל ככה. לפני חצי (פחות או יותר) השתחררתי מהצבא, שנאתי את הצבא היה לי תפקיד נוראי ומפקדים דפוקים והדבר היחידי שרציתי זה להשתחרר. שהשתחררתי קיבלתי כאפה לפרצוף. זה התחיל בכך שלא מצאתי עבודה. חיפשתי עבודה בכל מקום ופשוט לא מצאתי! אפילו הלכתי ללשכת התעסוקה ולא מצאו שם עבודה בשבילי, אז אמרתי שאני לא רוצה לבזבז את הזמן שלי בבית ואני התחיל ללמוד. עכשיו אני רןצה ללמוד סיעוד בשביל להתקבל ללימודי סיעוד אני צריכה מעל 80 ממוצע תעודת בגרות- שזה בדיוק הממוצע שלי ו520 מינימום בפסיכו. עכשיו נכנסתי לקרס פסיכומטרי ואני אמורה לגשת למועד פברואר שזה בשבוע הבא. וזה פשוט נ ו ר א. לא משנה כמה אני עובדת ולומדת ומתאמצת אני שפוט לא מצליחה להוציא את הציון הזה, אפילו לא קרוב. וחרשתי מלא, ולמדתי המון. ובאיזשהו שלב פשוט התייאשתי. למה לגשת לבחינה אם אני לא מגיעה ל500? כמה סתומה אני יכולה להיות ?? זה פשוט מתסכל. אני א׳ רוצה בכלל לגשת לבחינה הזאת ביום שני. אני מרגישה ששום דבר לא יעזור, אין לי למה לגשת. ולדחות למועד אפריל זה לא באמת יעזור. זה כלכך מתסכל להרגיש שנתת מהחיים שלך 3 חודשים לחרא הזה ואתה פשוט נכשל. שלא משנה כמה תנסה אתה נכשל. אני לא מוצאת טעם להמשיך. מה אני יעשה עם החיים שלי? באמת.. אני אובדת עצות. אני מרגישה שהחיים שלי דפוקים. אותו דבר קרה לי עם הבגרויות. שמקצועות שבבית ספר הייתי עומדת על ממוצע 90 ו80 בסוף קיבלתי 60 ודפק לי הכל. אני מרגישה שאין טעם בכלל לכלום, בא לי פשוט ללכת לישון ולקום במקום אחר, אני לא רואה טעם להמשיך. וזה לא שיש לי תחביבים כמו ציור או מוסיקה שאני יכולה ללכת ללמוד את זה. אני מרגישה כל כך מיותרת בעולם הזה. בא לי להעלם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025