סליחה על החפירה אבל עתיד הזוגיות שלי על הפרק:
בעיקרון אנחנו ביחד כבר שנה וחצי. אוהבת אותו יותר מהכל. סטודנטית ומפנה לו זמן, הוא ישן אצלי פעם בשבוע ונפגשים בשבת לשעתיים בערך.
אני מתגעגעת אליו. המון. קשה לי בלעדיו. כמובן שאני מתפקדת רגיל, אבל התחלתי לשאול את עצמי - אני יודעת שהוא לא מרגיש ככה, אז... האם הוא באמת אוהב אותי, או שהוא מעביר איתי את הזמן?
החברים שלנו משותפים, אני נראית טוב ומחוזרת, ועדיין העיניים שלי רק עליו. בעיניי הוא חתיך ומדהים, ואני אומרת ל ו את זה מלא - הוא מחזק אותי הרבה פחות :(
אני צריכה גם הרבה מגע. אני נואשת למגע. אני אוהבת חיבוקים ולהחזיק ידיים וסקס.
הוא פחות. בהכל - אם אנחנו יחד שלושה ימים אז ארצה את זה שלוש פעמים בזמן הזה, והוא רק פעם אחת. אומר שהוא לחוץ מהעבודה אבל זה גורם לי לחוסר. אז אני רוצה חיבוקים והוא מחבק, אבל בארבעת הימים שאנחנו לא מתראים בהם...
זה פשוט שיש בי חלל.
הבעיה היא בי? בו? אנחנו מתאימים יחד?
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי כמה פעמים, אבל אני פוחדת שזו אהבה מהראש ולא מהבטן. שאם אפרד ממנו הוא יהיה קצת עצוב אבל יעבור הלאה די מהר, כי זה לא באמת "זה".
הוא גם לא מוכן לחשוב על זה שנעבור לגור ביחד או על עתיד משותף - הוא אומר שנחיה את הרגע; איך אם אנחנו כבר שנה וחצי יחד?? אני רוצה אותו לידי!
אני נידית מדי? מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות