היי,
אני כרגע במין דיכאון שכזה, ואשמח לעצות.
אני ובת הזוג שלי נפרדנו לפני שבוע אחרי קשר של שנתיים וקצת (חגגנו שנתיים בדצמבר)
קשר מלא עליות ומורדות,ריבים ויכוחים..
כמה פעמים שרציתי להפרד ממנה,ובאמת לא היה קל הרבה מהזמן.
מעבר לזה,היא אהבת חיי. אהבה ראשונה,הקשר הכי ארוך שהיה לי,חברה הכי טובה,ויותר ממשפחה.
היא תמיד היחידה שהייתה שם,היחידה שגרמה לי להרגיש כמו מלכה ולהסחף לאהבה מטורפת.
כרגע אני עוברת את הפרידה הכי קשה בעולם,אני כלכך משתדלת להשאר חזקה,במיוחד כשעכשיו התחלתי בדיוק לימודים כמה ימים אחרי הפרידה,מה שעוד יותר מוסיף ללחץ והפחד עם החרדות..
קשה לי להתרכז,קשה לי לישון קשה לי לאכול,אני מתגעגעת נואשות. אני יודעת שהיא אוהבת אותי אהבה ענקית,שקשה לה גם ובאמת לא הייתה ברירה אולי..
אבל הכאב הזה..זה משהו שבזכותה לא הרגשתי הרבה שנים.
אין לי חברות..אין לי משפחה תומכת..אין מי שיקשיב יותר.
אין עם מי לצאת שיגרום לי להרגיש טיפה יותר טוב.
אני לבד לגמרי..וגם מי שניסיתי וכן ספרתי לו ,לא לקח את זה ברצינות..אנחנו שתי נשים הרי..זה לא כזה נורא מבחינתם.
איך החיים יכולים להיות כאלה אכזריים..דווקא בתקופה כזו, אין אף אחד שיהיה לצידי.
הכל כלכך טרי עדיין..אני לא יודעת מה לעשות..
אשמח לכל עצה שהיא.
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות