היי, אני בת 18 ויש לי בן זוג בן 19, בצבא. אנחנו ביחד כבר קרוב לשנתיים, ואני לא מצליחה לראות את עצמי חייה בלעדיו. כמו כל קשר גם לנו יש ריבים וויכוחים אבל בסך הכל הזוגיות שלנו מאוד מאוד חזקה, ואני מאמינה גם שבסופו של דבר נתחתן לאחר הצבא.
יש לנו בעיה, שנובעת ממני בעצם, ואני מודעת אליה פשוט אני לא מצליחה לטפל בזה. כשחבר שלי בצבא אני מתגעגעת אליו מאוד וממש קשה לי בלעדיו, וכשהוא חוזר סופשים הביתה אני ישר רוצה לראות אותו ולהיות איתו כמה שיותר. דבר שדי שמונע ממנו לעשות את התחביבים שלו ולהפגש עם החברים שלו. יצא לנו לדבר על זה לא מעט פעמים ואני לגמרי מבינה אותו והלוואי הייתי מצליחה לשחרר קצת אבל אני פשוט לא מצליחה. כשהוא עם חבר ולא איתי אני מרגישה כאילו אני פחות חשובה לו ואני מקנאה (אפילו שאני יודעת שזה לא נכון). אני מאוד אוהבת אותו ואני רוצה שיהיה לו הכי כיף שאפשר כשהוא בא הביתה ובגלל זה אני רוצה שהוא יעשה גם את התחביבים שלו והפגש גם עם חברים שלו ולא רק איתי כל הזמן, אבל אני פשוט לא מצליחה אז אני חייבת עזרה.
אני ממש אשמח לעזרה ושתציעו לי מה לעשות כדי לשפר את המצב. תודה רבהה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות