לך על החלום!
מקווה שזו לא תהיה חפירה גדולה מדי - ניסתי להכניס הכי מעט מילים שיכולתי כדי להעביר את השאלה על הכי הרבה משמעות שיושבת עליי :)
מאז שאני ילד אני זוכר את עצמי מסתכל על הירח
ומדמיין את עצמי מגיע אליו. מצליח להשאיר חותם יוצא דופן בעולם, ומהווה השראה למיליונים.
הרעיון המשוגע של הילד ההוא לא הפך בשנים הראשונות לתוכנית קונקרטית כלשהי, אך הוא תמיד הוביל אותי במסלול של חתירה למצוינות, עם מנטרה חוזרת שדורשת ממני לעולם לא לוותר לעצמי.
השנים עברו, וההשקעה החלה להניב פירות. אחרי ציונים טובים בתיכון, תפקיד טכנולוגי אדיר בצבא, ותארים ראשון ושני שסיימתי בהצטיינות (פיזיקה בראשון, מדמח בשני) נראה שאפילו כבר לא מופרך להתחיל לחשוב על החלום הזה בעיניים מפוכחות.
הדרישות של נאס"א לתפקיד די משוגעות, ומתוך כ20 אלף מועמדים (פעם בארבע שנים) בוחרים מתי מעט שמתחילים הכשרה מסננת של כשנתיים במשרה מלאה בארצות הברית, אותה יסיימו בודדים.
קושי נוסף בדרך הוא שבלי אזרחות אמריקאית הסיכויים להתחיל את ההכשרה קטנים בעוד כמה סדרי גודל, היות וההקצאות לזרים נדירות ביותר.
(אפשר לנסות להשיג אזרחות אמריקאית, אבל זה גם תהליך עם חסרונות וחוסר ודאויות משלו).
עד כמה נכון לשנות את כל מסלול החיים שלי (עבודה, חברה, משפחה) לטובת רדיפה אחרי החלום הזה? האם ומתי נכון לעקור את כל הסביבה המוכרת לטובת תחילת מסלול עם וודאות הצלחה נמוכה מאוד?
מתי כבר נכון לעצור ולומר לעצמי שהחיים שלי נהדרים כמו שהם ולפעמים יש חלומות שצריך להתפכח ולהבין שהם יותר פנטזיה ממציאות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025