היי קוראים לי ניר(שם בדוי)
מאז שאני זוכר את עצמי לא היו לי חברים ואם היו לי אז אני הם ניצלו אותי וזה נגמר ברע. ביסודי היו לי שתי חברים טובים והייתי בתוך חבורה של בנים והרגשתי רע ולא שייך אז לקראת כיתה ה׳ ו- ו׳ ניתקתי קשר איתם לא מרצון אלה כתוצאה מחרם חברתי קשה בכיתה ה׳ היו לי הרבה תיקים בעניים וברגליים הייתי בודד לגמרי ואני זוכר שבמסיבת סיום אפילו ההורים בכיתה צחקו עליי... בכיתה ז בערך עברתי לחטיבה שאף אחד מהעבר שלי לא היה בא ושם הכרתי את החבר הכי טוב שלי דאז היו לנו שנתיים וחצי של חברות באותה תקופה הייתי בכיתה מיוחדת של ״חכמים״ ובכיתה י התפצלנו בתיכון לפי מגמות ושוב יצאתי עם החבר הכי טוב שלי בכיתה ובאמת עד אז הייתה בעיה אבל לא חמורה ואז הגיע פיצוץ אני והוא רבנו ממש כאסח ומאז כבר שנה וחצי עוד מעט שנתיים שאין לי חברים בכלל הייתי בטיפול פסיכולוגי וזה לא עזר לי הייתי בקואוצינג וזה לא עזר לי נרשמתי למכון כושר כי אני חובב של פיתוח גוף ושם רק מלראות את החברויות נכנסתי יותר לדיכאון ובאמת שאני בתקופה הכי חרא בחיים שלי במיוחד שאני הולך במסדרונות של התיכון ואני רואה את כל הבנים בחבורות ושיש להם נושא שיחה ואני מת מבפנים אני בוכה כל יום כל יום ואף אחד לא מבין אותי ובאמת שאני מנסה וקם כל יום וזה לא מצליח החבר הכי טוב שלי לשעבר היה עושה לי את המוות והוא הפסיק ועכשיו זה רק אני חבול
מה עלי לעשות איך יוצאים מזה? אני באמת מרגיש שאני חייב חברים
נב אני נראה ממש טוב לפי מה שאומרים ותמיד אומרים לי את זה אני עדין וחסר ביטחון ומאוד מנומס.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025