מאז שאני זוכר את עצמי תמיד היה לי איזה חבר או 2 שהייתי משתף איתם הכל ותמיד איתם. מן חבורה קטנה כזאת..זה היה לקראת סוף התיכון, את החברים האלו הכרתי דרך מכרה כי בתיכון עצמו הציקלא היו לי חברים בכלל. למה? כי היה לי עבר של ילד שו שהרביצו לו כי היה חלש . בכל מקרה, במהלך השירות הצבאי שלי כרגע הקשר הזה התרחק (בעיקר באשמתם) ברמה שעם אחד נותק הקשר לגמרי מרצונו ועם השני הקשר התרחק גם מרצונו.
עכשיו נשארתי לבד. ואני מרגיש ממש מדוכא כשאין לי בסופשים למה לחזור. ועם מי לדבר על החיים.
אין לי חברים מהחור שאני גר בו, יש לי בת זוג אך היא גרה במרחק ממני ואני לא יכול רק להסתמך עליה בכל דבר.
בכל מקרה אני פשוט אובד עצות איך להכיר עוד אנשים ולצאת מהבדידות הזאת.
יש לי חברים בבסיס אבל זה נגמר בבסיס. כל ניסיון לעבור לאזרחות ביוזמתי לא הצליח.
אני מתאמן ואני בן אדם חברותי ובאמת מנסה תמיד להיות שם לאנשים ותמיד עוזר. אבל אני מרגיש פשוט לבד בודד. אני מרגיש שאת אחד לא שם בשבילי ושאם קורה לי משהו רע, אין לי חבר קרוב לספר לו
אני יודע שתגידו להיכנס למסגרות זה הפיתרון אבל חוץ מהבסיס, ועבודה שעבדתי בה בחמשושים שלי- אין לי מסגרת אפשרית מבחינת זמן. וגפ בעבודה לא הכרתי חברים מעבר לעבודה.
אשמח לעזרה מה אפשר לעשות במצב איך לשפר את זה כי זה מקשה עלי ממש ביום יום וממכר אותי לשטויות בשביל למנוע כאב..
תודה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025