אהלן לכולם:) זה יהיה ארוך, אבל אני ממש מקווה שהרבה מכם יקראו ויתנו את חוות דעתם.. תודה!
אני בת 22 ובן זוגי בן 24, אנחנו כבר קרוב לשנה יחד. אני אוהבת אותו ונהנת מאוד בחברתו. הוא מאוד רציני לגבינו ואומר בכל הזדמנות שמבחינתו "זה זה", שהוא רואה אותי כאישה של חייו ושיכול לראות אותנו ממשיכים שנים קדימה הכי רחוק שאפשר- והוא בכמה שיחות שהיו לנו לאחרונה רוצה מאוד לוודא שהדבר גם ככה מבחינתי. כלומר, שגם אני רואה אותו הכי הכי רציני שיש ויכולה לדמיין אותנו עוד שנים יחד. בהתחלה הייתי עונה לו שעכשיו אני אוהבת אותו המון ושהכי כיף בעולם כרגע, ומתעלמת מהחלק בשיחה על העתיד. אך כשהתחיל להעלות את הנושא שוב ושוב כבר אמרתי לו שזה הדדי גם מבחינתי למרות שאני לא יכולה להגיד את זה בלב שלם. אמרתי את זה כי להגיד שאני לא בטוחה כי 'מי יודע מה יהיה' נשמע רע, מעליב, ואם הייתי במקומו ממש לא הייתי רוצה לקבל תשובה כזו. (מצד שני גם לא הייתי שואלת את השאלה הזו) אני אוהבת אותו. אין ספק. אבל אני לא במקום שאני יכולה להגיד בביטחון שיכולה לראות את עצמי איתו בעוד 3 שנים או שנתיים מהסיבה הפשוטה ששנינו צעירים, החיים דינמים.. מי יודע מה יהיה?? אפילו נשמע לי ילדותי שהוא יכול לפזר הבטחות ואמרות כאלה בכזו פזיזות אחרי פחות משנה.. אני מביננ שהכח מאהבה והכי מאושרת ומוחמאת בעולם אבל זה מרגיש לי חסר בסיס, למרות שאני יודעת שמתכוון לזה. אני חושבת שאחת הפריבילגיות בגילנו היא שאפשר להיות במערכת יחסים גם בלי לחשוב שנים קדימה, מספיק להנות מהעכשיו. הוא ממש לא רואה ככה את הדברים ואומר שמבחינתו עבר את השלב הזה ושאם לא היה רואה עתיד רחוק בינינו הוא לא היה נשאר.
--איך הייתם עונים לבן/בת הזוג בשיחה כזו כמו זו שהוא הציב אותי בה? האם לדעתכם בסדר שאמרתי לו מה שאמרתי? או שממש שיקרתי אותו? --האם לדעתכם זה שאני לא בטוחה שכן נהייה יחד בעוד כמה שנים מעידה משהו על הרגשות שלי? או שגם אתם בגילאים האלו לא יכולתם לדמיין ככ רחוק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות