אני חיילת משוחררת שהתחילה לעבוד מיום שיחרורה.
התחלתי לעבוד בחנות בגדים, שעל כל שעה אני מרוויחה שכר מינימום.
לא די שהשכר נמוך, בכל שעה שעוברת, אני עוברת גיהנום. הבוסית שלי, ושתי הבנות שאני בד"כ עובדת איתן מדברות ביניהן ברוסית, ואני מרגישה שאין לי עם מי לדבר. חוצ"מ, אני מרגישה שהן לא הכי מחבבות אותי... והחלק היותר נורא, שתיהן אחמ"שיות ואני חייבת לעשות כל מה שהן אומרות, והן מחלקות לי הוראות בצורה מתנשאת, וכל מה שנותר לי לעשות, זה לציית להן. המנהלת הראשית חושבת שאני מרחפת, וכל הזמן מעירה לי על העבודה שלי בלגלוג, אף על פי שאני נותנת את המקסימום, וכך עוברות להן 6 שעות של סיוט.
מצד שני, אני מטפלת בחתול חולה, ואני צריכה להאכיל אותו בשעות מאוד מסוימות, והעבודה מאד מתגמשת איתי במשמרות, יחסית לעבודות אחרות. אני בסה"כ עובדת כ3 חודשים, וזה לא עושה רושם טוב שאני עוזברת עבודה כל כך מהר, אבל העבודה הזאת שואבת ממני את כל המיץ.
מה לעשות?