שלום לכולם, החוויה המינית הראשונה שלי הייתה עם גבר המבוגר ממני ב8 שנים כאשר אני לא הייתי מוכנה לכך וזה היה בכפייה. אני נמשכת מאוד לגברים גדולים ממני ועל כן גם התחלתי לצאת עם הפרשים הגדולים ממני במספר שנים. כשיצאתי עם אותו אחד זו הייתה הפגישה השנייה שלנו כאשר אני רציתי לצאת למקום ציבורי והוא הציע שנלך אליו לראות סרט מאחר ולמחרת הוא צריך לקום מוקדם. הייתי אז בת 16 ולא הייתי מודעת למשמעות של "בואי נראה אצלי סרט" לאותו הבחור לא היו אמצעי מניעה ואני התנגדתי לכך עד שזה לא היה בשליטתי. לאחר אותו המקרה בחרתי להתקדם הלאה ולא להתקע ולאחר כחצי שנה סיפרתי על כך לאמי והתחיל לרדת לי האסימון על חומרת המצב. לאחר מכן המשכתי לצאת עם גדולים ממני (נעים בגילאי 21-24) ועם מרביתם פשוט נכנסתי למיטה בפגישות מאוד מוקדמות. אני מנסה להבין מאיפה זה נובע. אני לא רוצה בזה! אני בסך הכל רוצה מישהו שיעריך ויהיה לצידי בטוב וברע אבל משום מה אני בכל פעם חוזרת על אותן הטעויות, מרגישה השפלה מחדשת ומתמודדת עם כך מחדש. למה אני מחזירה את עצמי למצבים בהם לא נעים לי? למה אני לא יכולה פשוט לא להסכים, לקום וללכת? אני שוקלת ייעוץ פסיכולוגי מאחר ואני מפחדת כי אני פוגעת בעצמי אך אני לא יודעת למי לפנות. ישנו סיוע כלשהו או עמותה בב אני יכולה לקחת חלק ולפרוק את מה שעובר עלי?
אני מבקשת מראש, אל תענו לי "תתחילי לצאת עם בני גילך" לא בשביל זה שאלתי את השאלה. אני אוטוטו בת 18 ואני לא מסוגלת לצאת עם בני גילי, מרגישה הרבה יותר בוגרת ונמשכת לגברים גדולים ממני.
תודה מראש לכל הקוראים ולכל העונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות