לפני 8 חודשים התחלתי לעבוד בעבודה מועדפת במפעל.
באתי להתראיין למשרה רגילה בקווי יצור אבל מנהל המחלקה ראה את הקורות חיים שלי והציע לי להיות עוזרת על מנהל האיכות במחלקה. הוא הסביר לי שהתפקיד כולל מעקב אחר ההתנהלות בקווים, לבדוק שהעובדים מודרכים ועובדים לפי הוראות נכונות, שקווי היצור מסודרים, שהאנשים עובדים עם חלוק ובלי תכשיטי ידיים וכדומה. הוא הבטיח לי שאקבל יותר ממינימום (הבטחה בעל פה, לא בכתב שהוא לא קיים).
התחלתי לעבוד, היתי עושה ביקורת בקווים פעמיים ביום, ממלאת דוחות, שולחת מיילים למנהלים.
המנהל שלקח אותי לעבודה התפטר ובמקומו הגיע מנהל חדש.
המנהל החדש דורש ממני לעשות עבודה שאני לא אמורה לעשות ושלפי ההוראות אין לי סמכות לעשות אותה (להדריך בעצמי עובדים- רק למנהל קו מותר, למלא טפסים שמנהלי קווים צריכים למלא ולרדוף אחריהם שיחתמו לי...). הטענה שלו שהמנהלים גם ככה עסוקים בעבודה שלהם ואני צריכה לעזור להם.
לפני חודשיים המקום הגיע לשפל חדש. אני מוצאת את עצמי נזרקת ברחבי המחלקה ועושה דברים שאני לא צריכה לעשות.
אני יכולה לעשות את התפקיד שלי ואז מנהל המחלקה בא ואומר לי "אלונה, תפסיקי ולכי להחליף את X". מנהל האיכות בא ואומר "אלונה, תפסיקי את זה, אני צריך שתעשי Y". באה מנהלת קו ואומר "אלונה, אני צריכה אותך דחוף לשעה שתעשי לי Z".
אני מגיעה למצב שביום אני עושה עבודה של אנשים אחרים ואז דורשים שאשאר שעות נוספות כי לא סיימתי את העבודה שלי (וגם להפך). אני מתחילה לעשות המון משימות ולא מצליחה לסיים כי זורקים אותי ממקום למקום וממשימה למשימה כל הזמן.
אני מגיעה הביתה סחוטה נפשית בגלל הלחץ שהמנהלים שמים אותי תחתיו.
מצד אחד מקום העבודה עצמו מסודר. המפעל הוא מפעל טוב ומכובד, יש לי הסעה שאוספת אותי כל בוקר, משלמים לי משכורת בזמן.
מצד שני אני לא מצליחה להתמודד עם הלחץ הזה ולעבור מחלקה זו לא אופציה כי לא ישחררו ממני, אני עובדת טובה מידי.
סיימתי את המועדפת שם ותכננתי להישאר עד אוגוסט אבל כשאני חוזרת הביתה עם דמעות בעיניים אני באמת שואלת את עצמי אם זו ההחלטה הנכונה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות