אני לא רוצה, לא רוצה שיעזרו לי, לא רוצה פסיכולוגיות ולא מקום סגור. לא רוצה להיגמל, לא צריכה להיגמל, לא תלויה בזה ולא צריכה את השאכטה שתעזור לי להירדם - אני נרדמת מעולה גם בלי זה.
והם - הם חושבים שאני צריכה ללכת לרטורנו, לחזור לשם ולעשות עוד שלושה חודשים שאני יודעת מראש שאני לא רוצה ולא מעוניינת ומה לעשות שאני קטינה "נזקקת" והם יכולים לעשות בי מה שהם רוצים...
היום היה לי משפט, הרעיון הוא כזה:
את תלכי לשלושה חודשים (בחופש שלי! אלוהים עד שאני בחופש גם את זה אתם רוצים לקחת ממני?! בחייאת תנו לי את החודשיים האלה אחרכך אני עושה מה שבא לכם![אני מוציאה את התסכול שלי])
תחזרי הביתה (אני בפנימייה, העיפו אותי) ואז יש לך תכנית מעקב של בדיקות שתן, את חייבת להגיע כל יום לבית הספר, את חייבת ללכת לטיפול רגשי לדבר עם פסיכולוגית וכל החרא הזה. חברה שלי אמרה לי שככה זה בהתחלה ואז הם "ירדו לך מהגב..".
אם אני לא אלך מרצוני אז ניידת משטרה תקח אותי.
פשוט חאלס אין לי כוח, באמת שאין לי כוח לכלום רוצה שיוותרו עליי, שייתנו לי לחיות את החיים שלי בשקט!
אני באמת אובדת עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025