אני עובד במרחק הליכה מהבית שלי (רבע שעה). בדרך יש סופרמרקט לא גדול במיוחד.
כל פעם כשאני עובר לידו מופיע בי חשק להיכנס לראות מה יש חדש.
לפעמים זה מצבע על הגבינות. לפעמים זה פרי חדש שהם הביאו. לפעמים זה מבצעים על בשר רגע לפני שהוא פג תוקף (אני מקפיא אותו ישר, ככה שהוא מחזיק לי מעולה).
העניין הוא שאני כל פעם אומר לעצמי "אבל כבר עשיתי קניות! לא חסר כלום בבית!". ואז בכל זאת יש לי חשק להיכנס. אני ממציא תירוצים שאני נכנס לקנות מלח וזהו. ואז יוצא בסוף עם חשבון של 50-40 שקל. זה לא כסף גדול. ואני אף פעם לא קונה דברים שאני לא צריך. אבל כשאני רואה איזה משהו במחיר נמוך מהרגיל, אני ישר קופץ על המציאה. ואני אוהב את זה שאני מטייל בין מדפים ומחפש דברים הביתה במחיר נמוך. זה משפר לי את מצב הרוח (כן, אני חוסך 5 שקלים על גבינה צהובה וזה משמח אותי. אבל אם לא הייתי קונה אותה בכלל הייתי חוסך 20 שקלים). המצב הכללי שלי בסדר גמור, ככה שהתחביב המוזר לא באמת-באמת פוגע בי כלכלית. בנוסף, אציין שוב: אני לא קונה סתם דברים שאני לא משתמש בהם. נדיר מאוד-מאוד שאני זורק אוכל מקולקל (כלומר אני לא קונה כמויות אוכל שאני לא צורך בזמן).
בנוסף אני אציין שלפעמים אני בא לקנות דבר אחד (חלב) ויוצא עם משהו כמו 4-5 פריטים אחרים ושוכח את החלב...
בקיצור, האם זה נחשב להתמכרות? האם המצב שאני מתאר של משיכה לקניות בזול זה מצב מוכר? אני מסוגל בכוח לכפות על עצמי לחלוף על פני הסופר בלי לקנות כלום, אבל אז אני מרגיש פספוס (ומה אם בדיוק היום יש מצבע על נקניק חדש?).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות