אני בזוגיות כבר קרוב לשנה עם אדם שעם כמה שזה נשמע מצחיק בגלל הגיל הצעיר אני יכולה לראות את המשך חיי איתו (כבר שהיינו רק בתחילת הקשר הוא אמר כי הוא רואה אותנו מסיימים את הצבא ביחד). הוא בצבא ואני לפניי גיוס. מתחילת הקשר הרגשתי שאני הצד שאוהב יותר, תמיד רציתי יותר מהכל איך שהוא עוזב אני ישר מתגעגעת כל הודעה ממנו גורמת לי להתרגשות בכל הגוף גם אחריי שנה כל שניה איתו אני מרגישה בשמיים. בן זוגי אוהב אותי אין לי ספק אני יכולה גם לראות את זה במבט שלו כשהוא מסתכל עליי ובהשתדלות שלו בדברים הקטנים, למרות האהבה הברורה מאוד שהוא משדר אני תמיד מרגישה שאני זאת שאוהבת יותר שרוצה יותר שחשוב לה יותר ואני רוצה לשם שינוי שהוא יחנוק אותי באהבה שלו, שירצה להיות איתי כל כך הרבה שאני אצתרך לרצות קצת קצת מרחק. עכשיו בגלל הצבא הזמן המועט שלו מתחלק ביני בין החברים והמשפחה ואני לא יכולה להרגיש קצת מוזנחת למרות שאני יודעת שאני לא ושאני פשוט רוצה יותר מידי, אני מפחדת שאני אצור ריבים על יחס כי אני לא מצליחה להוציא מהראש שלי שאני תמיד אהיה זאת שאוהבת יותר לא משנה כמה פעמים הוא יגיד שהוא זה שיותר. אני מכניסה לראש שלי מחשבות שלא אכפת לו מהקשר כמוני ושהוא לא באמת מתגעגע ושהוא מעדיף חברים ואולי יש בזה טיפה של אמת אבל אני מניחה שבכל קשר יש פשוט אצלי אני יודעת שהוא אוהב אותי ואני סתם אהרוס הכל. אנשים שכרגע בזוגיות האם הפער ברגש מפריע לכם בקשר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות